בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מהערך קרב בלאסיצה |
||
שורה 6:
בין השנים [[963]] ו-[[976]] משלו בביזנטיון [[עוצרות|עוצרים]], בתחילה [[ניקיפורוס השני]] (Νικηφόρος Β΄ Φωκάς), שהתחתן עם תיאופנון, הקיסרית, ולאחר הרצחו ([[969]]), בהסכמתה, עלה לשלטון רוצחו, [[יוחנן הראשון צימיסקס]] (Ιωάννης Α΄ Τζιμισκής), שהיה שר הצבא. לאחר מותו של זה, קיבלו האחים את הממלכה. אך בסיליוס היה מוכשר ותקיף יותר מקונסטנטינוס אחיו, והוא תפס את רסן השלטון בהסכמת אחיו, שקיבל מעמד של [[מלך]], אך לא משל בפועל.
בסיליוס נחשב
ב-([[996]]) נדרש בסיליוס למלחמה בבולגרים, שהתחילו לתקוף את האימפריה כבר כמאה שנה קודם, ונחל כמה ניצחונות ב-([[1004]], וב-[[1010]]), עד שהנחיל לבולגרים את תבוסתם המוחצת ב[[קרב בלאסיצה]], שהוביל למיגורם ב-[[1014]]{{הערה|ג'ק ודרפורד, ג'ינגיס חאן (הוצאת דביר, 2010), עמוד 167.}} ובעקבות כך קיבל את התואר "בולגרוקטונוס" - קוטל הבולגרים.
מסופר עליו{{הערה|ג'ק ודרפורד, ג'ינגיס חאן (הוצאת דביר, 2010) עמוד 167}} כי כדי להטיל מורא על יריביו, חילק בסיליוס את השבויים לקבוצות של 100 חיילים, הורה לעקור את עיני 99 חיילים מכל קבוצה והותיר מכל קבוצה חייל אחד עם עין תקינה אחת, כדי שיוביל את החיילים חזרה למפקדם סמואיל.
לאחר מותו עלה על כיסאו אחיו, ולאחר מכן בנות אחיו, [[זואי, קיסרית האימפריה הביזנטית|זואי]] ו[[תאודורה (המאה ה-11)|תאודורה]]; בתחילה היו בעליה ומאהביה של זואי הקיסרים, ולאחר מכן היו הן קיסריות.
| |||