ג'ייק סאליבן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
סאליבן זכה ל[[מלגת רודז]], וסיים תואר שני ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] ב[[אנגליה]]. במקביל ללימודיו באוקספורד שימש עורך כתב העת Oxford International Review, עבד ב[[המועצה ליחסי חוץ|מועצה ליחסי חוץ]] (CFR) וככתב במגזין [[The Atlantic]].
בשובו ל[[ארצות הברית]] שימש עוזרו של שופט [[בית המשפט לערעורים עבור הסבב השני]] וכעוזרו של שופט [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] [[סטיבן ברייר]]. הוא עבד בפירמת עורכי הדין Faegre & Benson במיניאפוליס, לימד באוניברסיטת סיינט תומאס המקומית ושימש יועצה הבכיר של [[הסנאט של ארצות הברית|הסנאטורית]] [[איימי קלובצ'ר]] ממינסוטה. במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008]] שימש תחילה כסגן היועץ הראשי של [[הילרי קלינטון]], ולאחר הפסדה בפריימריז עבר לשמש כיועצו של [[ברק אובמה]] וסייע לו בהכנות לקראת [[עימות בחירות|עימותי הבחירות]] מול המועמד הרפובליקני [[ג'ון מקיין]].{{הערה|שם=ווקס}} לאחר
סאליבן משמש יועצה המדיני הבכיר של קלינטון במסגרת קמפיין [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016]]. הוא שותף לקונספט מדיניות "העוצמה החכמה" (Smart power), מונח שטבע פרופסור [[ג'וזף ניי]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]] ומהווה שילוב בין [[עוצמה רכה]] ועוצמה קשוחה.{{הערה|שם=ווקס}}
|