רקטה נגד טנקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: על ידי, דוגמת, \1כדי, \1 \2טיס, דוגמה\1
שורה 26:
רקטות נגד טנקים פותחו עוד ב[[מלחמת העולם השנייה]] כדי לאפשר לכוחות חי"ר לבלום כוחות [[טנק|טנקים]] של האויב. ה[[בזוקה (כלי נשק)|בזוקה]] ו[[פיאט (כלי נשק)|פיאט]] של כוחות הברית פותחו כאמצעי נגד כנגד ה[[שריון]] הגרמני, בעוד שרקטות נ"ט גרמניות פותחו כנגד [[טנקים סובייטים|הטנקים הסובייטים]] - שעלו על הטנקים הגרמנים במספרם ובעמידותם לחורף הרוסי. רקטת ה"[[פאנצרשרייק]]" הגרמנית היא חיקוי של הבזוקה האמריקנית. היא פותחה בעקבות הצלחתה הגדולה של הבזוקה אך יכולת חדירת השריון שלה שופרה באופן ניכר (מ-100 מ"מ ל-200 מ"מ) כדי להתמודד עם הטנקים הסובייטים כגון ה-[[T-34]].
 
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] פיתחו הסובייטים את [[RPG-7]] על בסיס הפאנצרפאוסטה[[פאנצרפאוסט]] הגרמני. ה RPG-7 היה אמור להיות נשק המוני כנגד טנקים ולכן הדגש היה על פשטות, אמינות ועלויות נמוכות. תכונות אלה הפכו אותו לנשק האנטי-טנקי הנפוץ ביותר בעולם. RPG הם [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] ב[[רוסית]] של "מטול רימונים ידני נגד טנקים" (Ручной противотанковый гранатомёт) ובאנגלית אומצו כראשי תיבות של "רימון שמונע על ידי רקטה" (Rocket Propelled Grenade), המשמש היום כשם המקובל לכל רקטות הנ"ט למיניהן.
 
רובן המוחלט של רקטות הנ"ט האישיות מיועדות לנשיאה ולשיגור על ידי אדם אחד. יחד עם זאת, בצבאות רבים שבהם נעשה שימוש ברקטות המשוגרות ממטול רב-פעמי, ישנם צוותים של שני