|
|
|
==רבותיו==
===רב ושמואל ותלמידיהם===
רב חסדא מסר מאמרים אחדים בשמו של [[רב (אמורא)|רב]]. רב חסדא חיבב מאוד את דבריו של רב, ולפעמים היה מצטט מהם ומקדים להם את המלים: {{ציטוטון|דבר זה רבינו הגדול אמרו, [[הקדוש ברוך הוא|המקום]] יהיה בעזרו}}{{הערה|{{בבלי|בכורות|מה|א}}, {{בבלי|נדה|מט|ב}}, {{בבלי|סוכה|לג|א}} רש"י והגהותו[[הגהות הב"ח]] שם, וסוכה לה ב}}. העובדה שרב חסדא מסר שמועות בשמו של רב עשויה ללמד שרב חסדא היה תלמידו של רב, אך במקורות לא מובאת שיחה ישירה ביניהם; יש שהסיקו מעובדה זו שרב חסדא למד בצעירותו לפני רב, אך לא נחשב ממש בין תלמידיו אלא גדול תלמידיו של [[רב הונא]]. יש מי שערער גם על קביעה זו, וסבור - בניגוד לפרשנות המקובלת - שרב חסדא כלל לא למד לפני רב ורק אחרי פטירתו בא ללמוד ב[[סורא]], אצל [[רב הונא]]{{הערה|1={{בבלי|פסחים|קז|א}}, {{בבלי|נדה|מט|ב|ללא=שם}}, {{בבלי|ברכות|מג|א|ללא=שם}} ועוד. וראו: [[רש"י]] ביצה כה ע"ב ד"ה מדברי רבינו. הרב [[אהרן היימן]], "תולדות תנאים ואמוראים" כרך ב, הערך" רב חסדא. יואל פלורסהיים, "לתולדות חייו של רב חסדא", [[סיני (כתב עת)|סיני]], ע"א, עמ' קכב.}}.
על יחסו לדבריו של רב מסופר:
|
