עשה לך רב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''עשה לך רב''' היא עצה המופיעה (פעמיים)
במסכת אבות פרק א' משנה ו' נאמר:
:"[[יהושע בן פרחיה]]
הפרשנות על משנה זו גורסת, כי מדובר ברב המלמד תורה; רבי [[עובדיה מברטנורא]], למשל, כתב בפירושו: "...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר".
שורה 15:
[[מנחם המאירי|המאירי]] הוסיף, שמטרת העצה היא שהאדם ילמד מאדם אחר, כדי לקבל רעיונות שונים, וגם על מנת לקבל ביקורת חיצונית על מעשיו: "דאפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".
הפעם השנייה
:"[[רבן גמליאל]] אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות".
כאן נוטים הפרשנים לומר, שכוונת רבן גמליאל היא, שכדאי שיהיה לאדם רב, כדי שתהיה כתובת לפנות אליה במקרה של ספק ב[[הלכה]]. הם מסיקים זאת, כנראה,
==המשמעות הרחבה==
המשמעות הרחבה של רעיון זה היא, שליהודי דרוש מנהיג רוחני שינחה אותו בדרכיו. לא רק כזה שילמדו תורה או יורהו הלכה, אלא גם יאחוז בהשקפותיו. יתרה מזו, יש מפרשים שצריך האדם דמות המזוהה עמו. הרב [[שי פירון]] כתב בנושא כך:
:"...ממשנתנו אנו יכולים ללמוד הנהגה עקרונית: אנו צריכים שתהיה לנו דמות שאליה אנחנו רגילים לפנות, דמות שאנחנו מזדהים עמה ומרגישים שייכים לעולמה. עלינו לעשות לנו רב שיוכל לייעץ לנו בנושאים אישיים, ידע לשמוע ללבנו, יבין לרגשותינו ויעזור לנו בזמנים הקשים". עם זאת, הרב [[זלמן מלמד]] קבע, שאדם שיש לו אל מי לפנות בענייני הלכה - אף אם אינו לומד מפיו תורה בקביעות או מזדהה עם השקפותיו - אינו צריך לחפש לו רב. [http://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=14729]
| |||