מלחמת האזרחים האלג'יראית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים ** |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
||
שורה 5:
בסמוך לאחר התפתחות זו כשלו השיחות. בבחירות לנשיאות אלג'יריה ב-[[1995]] זכה מועמד הצבא, גנרל [[ליאמין זרואל]]. המשבר בין ה-GIA ובין ה-AIS החריף. במהלך השנים הבאות החלה ה-GIA בביצוע סדרת מעשי טבח, שקורבנותיהם עיירות שלמות ושכונות שלמות בערים, ששיאן ב-[[1997]], עת נועדו להתקיים בחירות לפרלמנט. בבחירות זכתה קבוצה חדשה "המצעד הלאומי הדמוקרטי" (RND) אשר תמכה בצבא. ה-AIS, המותקפת משני הכיוונים, הכריזה על הפסקת אש חד צדדית אל מול כוחות הצבא בשנת [[1997]] בעוד שה-GIA נקרעה לגזרים, בשל התנגדות כמה ממנהיגיה למעשי הטבח. ב-[[1999]] נבחר נשיא חדש [[עבדאלעזיז בוטפליקה]], והוא העניק [[חנינה]] לרוב הלוחמים, וכך הניע רבים מהם "לחזור בתשובה" (כפי שנטבע המושג בהקשר זה), ולשוב לחיים רגילים. האלימות פחתה באופן משמעותי, ונראה כי הממשלה נצחה במאבק. אנשי ה-GIA שלא הניחו את נשקם נרדפו ונצודו אחד לאחד במשך השנתיים הבאות, ולמעשה, ב-[[2002]] חדלה הקבוצה להתקיים.
עם זאת, קבוצה מקרב אנשי ה-GIA "הקבוצה הסלאפית להטפה וללוחמה" (GSPC) (כיום חלק מ[[אל קאעידה]]) שמרכזה בחבל קביילי ההררי, נוצרה בשנת [[1998]], והצליחה לנתק עצמה ממעשי הטבח. קבוצה זו עודה ממשיכה במלחמה כנגד אנשי הצבא והמשטרה, ודחתה את הצעת החנינה. נכון לשנת [[2005]] פעילויות קבוצה זו
==ליברליזציה – ההקדמה למלחמה==
שורה 30:
ב-[[26 באוגוסט]] נראה ברור כי כמה מן הלוחמים שמים להם כמטרה פגיעה באוכלוסייה אזרחית. פיגוע בנמל התעופה באלג'יר גבה חייהם של תשעה בני אדם ופצע 128. ה-FIS גינה את הפיגוע, וכן עשו רוב המפלגות האחרות, אך בשלב זה השפעת מנהיגי ה-FIS על הלחימה הפכה להיות מוגבלת.
הלחימה, שהחלה כלחימה של קבוצות קיצוניות קטנות, המורכבות מבוגרי [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|מלחמת אפגניסטן]], הלכה והפכה לסכסוך כולל, עם התגבשות "התנועה האסלאמית המזוינת" – MIA, המונהגת בידי איש הצבא לשעבר עבדאלקאדר שבוטי. שבוטי
ה-FIS הייתה בעלת רשת מחתרתית משלה, שכללה עיתונים מחתרתיים ותחנת רדיו, והחלה להנפיק הודעות "רשמיות" מחוץ לאלג'יריה. בשלב זה חלק מן הקיצונים התנגדו לפעילות ה-FIS.
שורה 85:
שחרורם של מנהיגי ה-FIS בשנת [[2003]] לא הביא להחמרה במצב, ונוצר אמון בין הממשלה ובין המפלגה, אשר התחזק במהלך הבחירות לנשיאות בשנת [[2004]] בהן זכה בוטפליקה ברוב של 85%, ובתמיכת שתי המפלגות העיקריות. תוצאות הבחירות נראו כמאשרות את התמיכה העממית במדיניות בוטפליקה כלפי לוחמי הגרילה, ובסיום המאבק הצבאי והאלימות.
ב-[[29 בספטמבר]] [[2005]] התקבלה ברוב גדול במשאל עם, הצעת החנינה, שכונתה "האמנה לשלום ולפיוס לאומי" הזהה לחוק שהתקבל בשנת [[1999]] על מנת להביא לסיום הליכים משפטיים כנגד לוחמים אשר הניחו את נשקם לאחר [[1999]], ולאפשר פיצוי למשפחות שקרוביהן נהרגו על ידי כוחות הצבא. על פי שר הפנים האלג'יראי הצביעו 97.4% מן המשתתפים במשאל בעד ההצעה. וכי שיעור ההצבעה היה 80%. עם זאת לא היו משקיפים בינלאומיים אשר פיקחו על ההצבעה, ולדברי עיתונאים זרים, נצפו קלפיות ריקות. משמעות ההצבעה
==ספרים שנכתבו על מלחמת האזרחים באלג'יריה==
*[[יסמינה חדרה]], על מה חולמים הזאבים, פנדורה הוצאה לאור, מצרפתית: דן שורר, 2004
==קישורים חיצוניים==
• [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=629703&contrassID=2&subContrassID=16&sbSubContrassID=0 על הניסיונות לפיוס לאחר המלחמה] מאמר ב"הארץ" מתורגם מניו יורק טיימס.
[[קטגוריה:מלחמות אזרחים באפריקה|אלג'יר]]
| |||