ז'אן ד'אלברה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור, הגהה
שורה 8:
המאבק בין ה[[קתולים]] לבין ה[[פרוטסטנטים]] התפשט ברחבי צרפת והפך ל[[מלחמות הדת בצרפת]] שהחלו ב-[[1562]]. בעלה של ז'אן ד'אלברה, אנטואן דה בורבון שלחם לצד הקתולים, נפצע קשה ב[[מצור]] על העיר [[רואן]] ומת מפצעיו ב-[[13 בנובמבר]] 1562. כתוצאה, בנה אנרי הפך ליורש העצר הצרפתי. היא נמנעה מלתמוך באחד הצדדים עד [[1568]], כאשר הביעה את תמיכתה בפרוטסטנטים ועברה אל העיר [[לה רושל]] שהייתה מעוזם.
 
ז'אן ד'אלברה לקחה חלק בשיחות השלום בין הצדדים הלוחמים שהביאו לסיומה של מלחמת הדת השלישית ב-[[1570]]. באותה שנה הסכימה להשיא את בנה אנרי ל[[מרגריט דה ולואה, נסיכת צרפת]], בתה של [[קתריןקטרינה דה מדיצ'י]] שניהלה את ענייני המדינה בשם בנה [[שארל התשיעי, מלך צרפת]].
 
ז'אן ד'אלברה מתה במפתיע ב[[פריז]] ב-1572, חודשיים לפני שנערך טקס נישואים זה. פשטו שמועות שהורעלה בפקודת קתריןקטרינה דה מדיצ'י - שמועות שהופרכו מאוחר יותר.
 
השתלשלות מאורעות זו מתוארת בספרו של [[אלכסנדר דיומא האב]] "המלכה מארגו" ([[1845]]).