עבד אל-בהאא – הבדלי גרסאות

|מקום לידה=[[טהראן]]

|מקום פטירה=[[חיפה]]

|כיתוב=

|שם בשפת המקור=عبد البهاء

==שנות כהונתו המוקדמות==

בהאא אללה הועיד את שני בניו, עבד אל-בהאא ו[[מירזא מחמד עלי]], לרשת אותו בזה אחר זה (לפחות כך עולים הדברים מן הצוואה שהוא כתב- "כתאב עהדי"- "ספר צוואתי"). בהאא אללה כינה את עבד אל-בהאא "ע'צנ-י-אעט'ם", כלומר: ענף האל העצום ביותר, ואת [[מירזא מחמד עלי]] "ע'צנ-י-אכבר", כלומר: הענף הגדול ביותר. בהאא אללה השתמש בשני שמות התואר הללו כדי לרמוז שעבד אל-בהאא יהיה ראשון יורשיו, וזאת משום שבערבית "אעט'ם" מייצג מימד גדול יותר מ"אכבר". [[מירזא מחמד עלי]] פירש אחרת את צוואת אביו ולאחר פטירת [[בהאא אוללה|בהאא אללה]] ב-[[1892]], פרצה מחלוקת עזה בין עבד אל-בהאא ובין [[מירזא מחמד עלי]] בעניין הירושה.<ref>{{צ-ספר|מחבר = משה שרון|שם = הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה|מו"ל = כרמל|שנת הוצאה = 2008|עמ = 114}}</ref> מסופר שבאחד מביקוריו ב[[חיפה]], לאחר שנפגש עם מאמיניו, צעד עבד אל-בהאא חזרה למעונו. לא פעם, על-אף התנגדותו, מאמיניו שחששו לחייו התלוו אליו על-מנת לספק לו ביטחון. באחד הלילות, ניסה אדם בשירות [[מירזא מחמד עלי]] להתנקש בחייו של עבד אל-בהאא. אחד ממלוויו הניס את המתנקש ורץ לבדוק לשלומו של עבד אל-בהאא. עבד אל-בהאא לא הראה שביב של פחד והמשיך בדרכו באצילות ובצניעות.<ref>{{צ-ספר|מחבר = Adib Tahir Zadah|שם = The Child of the Covenant : a study guide to the will and testament of 'Abdu'l-Baha|מו"ל = Oxford : G. Ronald|שנת הוצאה = 2000|עמ = 207-209}}</ref> על-אף שעבד אל-בהאא היה צריך להתגבר על האופוזיציה של אחיו [[מירזא מחמד עלי]] ושל מתנגדים אחרים, בסופו של דבר הצליח להשליט את סמכותו על התנועה כולה.

==פעילותו==

בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], עסק עבד אל-בהאא בפעילות הומניטארית. אזור ארץ-ישראל סבל רבות מפגעי המלחמה; חלקים רבים של האוכלוסייה היו בלי אוכל ומים והיו חוסרים רפואיים. עבד אל-בהאא דאג לא רק ל[[הדת הבהאית|קהילה הבהאית]] הקטנה בארץ אלא היה פטרון של כל האזור הצפוני. הוא אפשר מעבר של סחורות בגשרים שהיו בשליטתו, תרם כסף לכל תושבי האזור והיה מאוד פעיל ברווחה היומיומית הבסיסית המקומית. בעקבות הפעילות הזו הוא קיבל את [[תוארי אצולה|תואר האבירות הבריטי]] ב-[[1921]]. עבד אל-בהאא פיקח על התפשטות [[הדת הבהאית]] לטריטוריות חדשות, כגון [[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]] ו[[אירופה]], קיבל זרם קבוע של עולי רגל מהמזרח ומהמערב וביצע התכתבות ענפה עם ה[[הדת הבהאית|בהאים]] וחוקרים בכל חלקי העולם.<ref>{{צ-ספר|מחבר = משה שרון|שם = הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה|מו"ל = כרמל|שנת הוצאה = 2008|עמ = 155}}</ref>

== בניית היכל הבאב והבאתו לקבורה ==

קברו של ה[[עלי מוחמד|באב]] נקבע על-ידי [[בהאא אוללה|בהאא אללה]] במהלך ביקורו הממושך האחרון שלו בחיפה. הוא ציווה את בנו, עבד אל-בהאא, לקבור על [[הכרמל|הר הכרמל]] את שרידי ה[[עלי מוחמד|באב]] שנשמרו בסודי סודות על-ידי מאמינים ב[[איראן]] מאז שה[[עלי מוחמד|באב]] הוצא להורג. ב-[[1898]], שש שנים לאחר פטירת [[בהאא אוללה|בהאא אללה]], ניגש עבד אל-בהאא למשימה המורכבת של קבורת ה[[עלי מוחמד|באב]] ב[[חיפה]]. הוא הורה למאמיניו ב[[טהראן]] להעביר את עצמות ה[[עלי מוחמד|באב]] ארצה, ובינואר [[1899]] הגיעו שרידיו ל[[עכו]]. בינתיים עבד אל-בהאא קנה את הקרקע על [[הכרמל|הר הכרמל]] וקבע את אבן הפינה של ההיכל. [[מירזא מחמד עלי]] הצליח לשכנע את [[האימפריה העות'מאנית|השלטונות העות'מאניים]] שכוונות לא טהורות עומדות מאחורי מלאכת הבניין של עבד אל-בהאא. באווירת החשדנות של משטר העריצות של הסולטן [[עבדול חמיד השני|עבד אל- חמיד השני]], די היה בכך כדי שתתחיל חקירה ועבד אל-בהאא, שהוגדר כעציר פוליטי, הוגבל בתנועותיו לעיר [[עכו]] ונאסר עליו לצאת מתחומיה. רק בעקבות [[מהפכת התורכים הצעירים]] ב-[[1908]], אשר שחררה את העצירים הפוליטיים, הותר לעבד אל-בהאא לצאת מ[[עכו]], והוא סיים את עבודת הבניין של היכל קברו של ה[[עלי מוחמד|באב]].<ref>{{צ-ספר|מחבר = משה שרון|שם = הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה|מו"ל = כרמל|שנת הוצאה = 2008}}</ref>

== מסעותיו של עבד אל-בהאא אל המערב ==

בשנת [[1908]], המהומות ב[[איסטנבול|בירה העות'מאנית]] הגיעו לשיאן ב[[מהפכת התורכים הצעירים]]. בעקבות המהפכה, שחרר הסולטן [[עבדול חמיד השני|עבד אל-חמיד השני]] את כל האסירים הפוליטיים והדתיים של האימפריה. לאחר עשרות שנים של מאסר וגלות, עבד אל-בהאא היה אדם חופשי. ב-[[1910]]  יצא עבד אל-בהאא למסע ארוך, כשהמוקד הראשון היה [[מצרים]]. הוא שהה שם שנה, תוך שהוא מבלה את ימיו בפגישות עם דיפלומטיים, אנשי רוח, מנהיגים דתיים ועיתונאים. בשלהי הקיץ של [[1911]], הוא הפליג ל[[אירופה]]. שהותו ב[[אנגליה]] היתה מלאה בפעילות בלתי פוסקת שכללה קידום תורתו של [[בהאא אוללה|בהאא אללה]] ויישומם לנושאים עכשוויים. ב-[[1912]] נסע עבד אל-בהאא ל[[ארצות הברית|ארה"ב]] ול[[קנדה]], שם שהה כתשעה חודשים.  הוא נסע מחוף לחוף, ופנה לקהלים רבים במטרה להפיץ את [[הדת הבהאית|התורה הבהאית]]. לאחר מסע ארוך שכלל את [[מצרים]], [[אירופה]] ו[[אמריקה]], שב עבד אל-בהאא ל[[ארץ ישראל]]. מסעותיו של עבד אל-בהאא תרמו באופן משמעותי להתפשטות תורתו של [[בהאא אוללה|בהאא אללה]] ולהקמת [[הדת הבהאית|קהילות בהאיות]] ב[[אירופה]] וב[[אמריקה]]. הוא זכה להערכה רבה בקרב הציבור בשל פעילותו למען קידום השלום, זכויות נשים, שוויון ועוד.<ref>{{קישור כללי|כותרת = The Life of ‘Abdu’l-Bahá {{!}} What Bahá’ís Believe|כתובת = http://www.bahai.org/abdul-baha/life-abdul-baha|אתר = www.bahai.org|תאריך_וידוא = 2016-01-10}}</ref>

 לעבד אל-בהאא יוחסו יכולות רוחניות נעלות שמקורן אלוהי, אשר ביססו את מעמדו לא רק כמנהיג [[הדת הבהאית|העדה הבהאית]], אלא גם כפרשן יצירתו הרוחנית של אביו וכמורה רוחני שיצירתו זכתה למעמד הניתן רק לדברי נבואה. כתביו גם זכו להיקרא "לוחות", ללמדך שהנאמר בהם ממשיך את דברי החזון של מייסד הדת ועומד בדרגה שווה להם. עולי רגל שנפגשו עמו, שתו בצמא את דבריו, ותשובות לשאלות שעבד אל-בהאא נתן בשיחותיו נאספו, תורגמו לשפות רבות והפכו לספרות בסיס עבור הבהאים במערב, למשל "תשובות לכמה שאלות"[http://www.bahai.org/library/authoritative-texts/abdul-baha/some-answered-questions/] ("Some Answered Questions"). שיחות שערך בפריז בתחילת מסעו למערב, בהן שטח את עקרי האמונה הבהאית, נאספו והפכו לספר שיצא לאור ב-1912 הנקרא "שיחות פריז"[http://www.bahai.org/library/authoritative-texts/abdul-baha/paris-talks/] ("Paris Talks"). בזמן מלחמת העולם הראשונה, חיבר עבד אל-בהאא את אחת היצירות החשובות ביותר שלו: "לוחות התוכנית האלוהית"[http://www.bahai.org/library/authoritative-texts/abdul-baha/tablets-divine-plan/] ("Tablets of the Divine Plan"), שיועדה לבהאים של [[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]]. בחיבורו פירט את התכונות הרוחניות כמו גם הפעולות המעשיות הדרושות כדי להפיץ את [[הדת הבהאית|התורה הבהאית]] ברחבי העולם. כך הפך למעשה עבד אל-בהאא למורה הרוחני הגדול של [[הדת הבהאית|הקהילה הבהאית]] במערב, הרבה יותר מאביו, [[בהאא אוללה|בהאא אללה]], מייסד הדת. למרות ש[[בהאא אוללה|בהאא אללה]] הוא הנביא וההתגלות האלוהית, בפועל דברי עבד אל-בהאא ברורים ומובנים יותר למאמין [[הדת הבהאית|הבהאי]] המערבי.<ref>{{צ-ספר|מחבר = משה שרון|שם = הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה|מו"ל = כרמל|שנת הוצאה = 2008|עמ = 154}}</ref>

 

== שנותיו האחרונות ==

בזקנותו עבד אל-בהאא נשאר נמרץ להפליא. הוא היה אב אוהב לא רק ל[[הדת הבהאית|קהילה הבהאית]] ב[[חיפה]], אלא ל[[הדת הבהאית|קהילה הבהאית]] הבינלאומית המתפתחת. בתוך כתביו נמצאות הנחיות להקמת מסגרת ארגונית ל[[הדת הבהאית|קהילה הבהאית]] העולמית. ב-28 בנובמבר [[1921]] נפטר עבד אל-בהאא שבע הישגים: בזמנו נעשתה [[הדת הבהאית]] דת עולם. בהלוויתו השתתפו אלפי מאמינים בעלי רקע דתי שונה, וזאת כאות הערכה לפעילותו ולמאמציו לקידום אחדות האנושות. לפני מותו הוא מינה את [[שוגי אפנדי]] נכדו, בן בתו הבכורה, ליורשו. עבד אל-בהאא הובא לקבורה באחד מחדרי מקדש ה[[עלי מוחמד|באב]] שעל [[הכרמל|הר הכרמל]].