יחסים בין-לאומיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
ב[[מדע המדינה]], '''יחסיםיְחסים בינלאומיים (יחביַחְבָּ"ל)''' הוא ענף מחקר העוסק בחקר [[מדיניות חוץ]] של [[מדינה|מדינות]] וכן בניתוח סוגיות בינלאומיות ויחסים בין המדינות והממשלים השונים בעולם בעבר ובהווה. הוא מתמקד בניהולן של מערכות בינלאומיות, ארגונים בינלאומיים (ובראשן ה[[או"ם]]), [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]] ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב-לאומיים]].
 
תחום היחסים הבינלאומיים הוא נושא רחב, המערב תחומים שונים: [[סוציולוגיה]], [[פסיכולוגיה]], [[אנתרופולוגיה]], [[כלכלה]], [[היסטוריה]], [[פילוסופיה]], [[גאוגרפיה]], [[משפט בינלאומי פומבי|משפט בינלאומי]] ועוד. היחסים הבינלאומיים עוסקים במגוון רחב של סוגיות כגון תנועות השפעות תרבותיות, יחסים כלכליים וצבאיים, [[טרור]], [[דיפלומטיה]], [[לאומיות]], משפט בינלאומי, [[פשע מאורגן]], [[סיוע בינלאומי]], [[איכות הסביבה]], [[זכויות האדם]] ו[[גלובליזציה]]. התחום עצמו נחשב לרוב כאחד הענפים של [[מדע המדינה]], אולם מוסדות אקדמיים רבים בעולם מעדיפים להתייחס אליו כאל תחום לימוד נפרד לחלוטין.
 
==היסטוריה==
יש הרואים את תחילת היווצרות היחסיםהיְחסים הבינלאומיים כפי שהם ידועים לנו כיום, בשנת [[1648]], אז נחתמו הסכמי [[שלום וסטפליה]] בין מדינות רבות באירופה. ההסכמים ביטלו את המערכת של שלטון [[הכנסייה הקתולית]], ויצרו במידה רבה את המערכת המודרנית של [[מדינת לאום|מדינות לאום]] [[ריבונות|ריבוניות]] ותרמו השפעה מכרעת להתפתחות ה[[לאומיות]] באירופה. ההסכמים הביאו גם למיסוד ה[[דיפלומטיה]] והצבאות של המדינות.
 
המערכת האירפואית החדשה שנוצרה יוצאה ליבשות [[אמריקה]], [[אפריקה]] ו[[אסיה]] דרך ה[[קולוניאליזם]]. המערכת הבינלאומית המודרנית הוקמה סופית לאחר תהליך ה[[דה-קולוניזציה]] שהתרחש בזמן ה[[מלחמה הקרה]]. אף על פי כן, ישנן מספר מדינות שלא שילבו את מערכת מדינות הלאום.
שורה 11:
 
==תאוריות==
בתחום היחסיםהיְחסים הבינלאומיים מוכרות מספר צורות מחשבה תאורטיות, או "מסגרות חשיבה", אשר קרויות "[[פרדיגמה|פרדיגמות]]". שלוש הפרדיגמות המרכזיות בתחום הן [[ריאליזם פוליטי|הריאליזם הפוליטי]], ה[[ליברליזם]] וה[[מרקסיזם]]. בעשור האחרון נוספה על שלוש גישות אלו גישת המחשבה ה[[קונסטרוקטיביזם חברתי|קונסטרוקטיביסטית]]. צורות המחשבה מנסות כולן להסביר התרחשויות במערכת הבינלאומית לאורך ההיסטוריה, וכן להסיק מהן מסקנות מועילות, על מנת למנוע השנותם של אירועים שליליים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.
 
חלוקה אחרת אשר מקובל לשלבה בתאוריות, על מנת להיטיב בהבנת תרחישים בינלאומיים, היא לנתחם על-פי שלושה מפלסי ניתוח מרכזיים: