איכון – הבדלי גרסאות

אחד האמצעים הוותיקים לאיכון שידורים, הנמצא בשימוש עד היום, הוא על ידי שימוש באנטנות כיווניות המשמשות כ[[מד זווית#שימושים בתחומים נוספים|מד זווית]], כך שניתן למתוח קו מן המקלט אל מקור אות השידור. אין די בידיעת הכיוון ה[[מצפן|מצפני]] מנקודת קליטה אחת אל מקור השידור כדי לאתר את מיקומו המדויק. אולם כאשר קיימות מספר נקודות האזנה בעלות אנטנות כיווניות, הצטלבות כיווני השידור של המקלטים השונים תמקם את מקור השידור. אף לשיטה זו קיימים אמצעי-נגד, ביניהם שידור הנעשה ממספר משדרים לסירוגין, בצירופים הידועים רק למפעיל המשדרים. כיוון שאנטנה כיוונית חייבת לפנות אל מקור השידור, בין אם ידנית ובין אם אוטומטית, שימוש במספר רב של משדרים, באתרים שונים, תוך מעבר מהיר בין משדר למשדר, עשויה להקשות על איתור מקור השידור. אחת השיטות להתגבר על אמצעי-נגד זה היא בעזרת שימוש באנטנת Wullenweber, שהוא מערך אנטנות מעגלי, אמצעי שפותח עוד בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]]. מערך אנטנות זה הוא ענק בגודלו וזכה לכינוי "כלוב פילים". שיטת איכון נוספת היא על פי מדידת "זמן הגעה" של אות השידור לנקודות קליטה שונות, בשילוב עם שימוש ב-[[GPS]], או אמצעי דומה. נקודות ההאזנה השונות יכולות להיות קרקעיות, או על מטוסים, אוניות, או לוויינים.

 

[[תקשורת סלולרית]] מתאפשרת באמצעות רשת של [[תחנת בסיס|תחנות בסיס]] סלולריות שכל אחת מהן מכסה תא שטח קטן יחסית (באנגלית: cell). כל [[טלפון סלולרי]] מתקשר עם תחנת הבסיס הקרובה אליו. כאשר אדם נושא [[טלפון סלולרי]] ניתן לקבל מידע על מיקומו ותנועתו בהתאם לתחנות הבסיס איתן התקשר מכשיר הטלפון שלו. מידע זה אינו זמין לציבור (בישראל מוסדרת קבלתו ב[[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת)]], אך הוא משמש [[חקירה משטרתית|חוקרים]] לשם איתור [[נעדר]]ים ופענוח [[פשע|מעשי פשע]]. בפרשת [[רצח שלושת הנערים]] שימש מידע זה לקביעת מסלול נסיעתם, מרגע שעלו ל[[טרמפ]] ועד ל[[רצח|רציחתם]] ו[[קבורה|קבורתם]], ואף לאחר מכן, עד להשבתת פעולתם של הטלפונים שלהם.