הפרעה אפקטיבית – הבדלי גרסאות

'''הפרעה אפקטיבית''' או '''הפרעת מצב רוח''' היא שם כולל לקבוצה של [[הפרעה נפשית|הפרעות נפשיות]], שהמאפיין המרכזי שלהן הוא פגיעה או שינוי משמעותי ב[[מצב רוח|מצב הרוח]] או ב[[אפקט (פסיכולוגיה)|אפקט]] (חוויית ה[[רגש]]) של האדם. ההפרעות האפקטיביות מסווגות ומפורטות במדריכי האבחנות ה[[פסיכיאטריה|פסיכיאטריים]] הרשמיים [[DSM-IV-TR]]{{הערה|[http://www.behavenet.com/mood-disorder הפרעות מצב רוח], במדריך האבחנות DSM-IV-TR}}{{לעדכן|היום יש כבר DSM-V. המקור הקודם יהיה לא רלוונטי, באם תתבצע עריכה.}} ו-[[ICD-10]]{{הערה|[http://apps.who.int/classifications/apps/icd/icd10online/?gf30.htm הפרעות מצב רוח (אפקטיביות)], במדריך האבחנות ICD-10}}.

הפרעות מצב רוח נחשבות להפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בחברה המערבית. ההערכה היא כי כ-20-25% מהאנשים באוכלוסייה ילקו במהלך חייהם בדיכאון, ועוד כ-5% ילקו בהפרעה דו-קוטבית{{הערה|[http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%A8%D7%95%D7%97/ הפרעות מצב רוח], בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"}}. במחקר על מדגם [[ישראל]]י נמצא כי כ-10% דיווחו כי סבלו מהפרעת דיכאון במהלך חייהם, בהשוואה לכ-6% ב[[אירופה]]{{הערה|[http://www.{{nrg|nrg.co.il/online/29/ART1/658/096.html מעריב|הפרעת מצב רוח רע לחמישית מהישראלים], |658/096|12 בדצמברבנובמבר 2007, אתר [[nrg]]||29|1}}}}.

הפרעות דיכאון שונות כוללות:

*[[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי]] (ידוע גם כ"מצב דיכאוני מז'ורי", "דיכאון קליני" או כאפיזודה של הפרעה דיכאונית מז'ורית ('''MDD''') או של "הפרעה חד-קוטבית".) הוא– מתאפיין במופעים של מצב רוח ירוד שאליו מתלווים [[אנהדוניה]], עצבות, יאוש ורגשות שליליים נוספים. אחרי מופע אחד, האבחון הרפואי על פי ה-[[DSM]] הוא '''"‎"Major Depressive Disorder-single episode''' אחרי יותר ממופע אחד האבחון משתנה ל-'''"Major Depressive Disorder-recurrent'''".

**[[דיכאון אטיפי]] ('''AD''') או דיכאון עם מאפיינים לא טיפוסיים -– תת-סוג של דיכאון קליני, נבדל בקיומן של תכונות לא טיפוסיות לדיכאון קליני או למלנכוליה וכוללות בעיקר שיפור במצב הרוח בתגובה לאירועים חיוביים.

**[[מלנכוליה]] - תסמונת שהיא חלק מהדיכאון המז'ורי.

**[[דיכאון פסיכוטי]] ('''PMD''') -– דיכאון מז'ורי עם מאפיינים פסיכוטיים.

*'''*[[דיכאון קטטוני''']] – -דיכאון מז'ורי עם מאפיינים [[קטטוניה|קטטוניים]].

*[[דיכאון לאחר לידה]] ('''PPD''') -– תסמיני דיכאון שחוות נשים רבות בתקופה שאחרי לידה.

*[[דיכאון עונתי]] ('''SAD''') או "דיכאון חורף" -– מונח המציין את קיומו של דפוס עונתי למופעים של דיכאון קליני או דיכאון מסוג אחר.

*[[דיסתימיה]] -– סוג של דיכאון קל יחסית אך המופיע למשך פרקי זמן ארוכים , או שעות רבות במשך היום, והמאפשר בדרך כלל תפקוד תעסוקתי נורמטיבי.

*'''DD-NOS''' -– האבחון הניתן על פי ה-DSM לסובלים מדיכאון, שאינו תואם את הקריטריונים של הפרעה ספציפית,; ר"תראשי תיבות של "Depressive Disorder - Not Otherwise Specified".

*[[הפרעת אישיות דיכאונית]] ('''DPD''') -– [[הפרעת אישיות]] עם מאפיינים דיכאוניים.

*'''דיכאון קצר וחוזר''' ('''BBD''') -– הפרעה המתאפיינת במופעים דומים לדיכאון קליני, אך קצרים ותכופים באופן משמעותי.

*'''דיכאון מינורי''' -– דיכאון קליני קל, האבחון הניתן כשמופיעים לפחות שניםשניים מהתסמינים של דיכאון קליני, אבל לא כולם, למשך לפחות שבועיים.

{{ערך מורחב|הפרעה דו -קוטבית}}

* '''גורמים ביולוגיים''' -– פעילות בלתי מווסתת של ה[[מוליך עצבי|מוליכים העצביים]] [[נוראפינפרין]] ו[[סרוטונין]], וכן [[אצטילכולין]] ו[[דופמין]], נמצאה קשורה להפרעות מצב רוח. גורמים נוספים הם ויסות [[הורמון|הורמונלי]] לקוי ובעיה מבנית באזורי [[מוח]] מסוימים. כמו כן, מחקרים [[גנטיקה|גנטיים]] שנערכו בקרב [[משפחה|משפחות]] ו[[תאומים]] מעידים על קיומו של רכיב [[תורשה|תורשתי]] גנטי בהפרעות האפקטיביות.

* '''גורמים פסיכולוגיים''' -– הגישה ה[[פסיכודינמיקה|פסיכודינמית]] מסבירה את היווצרות הדיכאון ביחסי אם-ילד מוקדמים בעייתיים, [[שכול|אובדן]] או פרידה משמעותיים (ממשיים או סמליים), והתמודדות לקויה עם מאורעות חיים אלו; מאניה מוסברת כניסיון כושל להתנגדות לתסמינים הדיכאוניים, ניסיון להכחשת התלות באובייקט (האדם המשמעותי) שאבד ושחרור ממגבלות ה[[סופר אגו]]. לעומת זאת, לפי הגישה ה[[ביהביוריזם|ביהביוריסטית]], הלוקים בדיכאון נוטים לעיבוד מידע באופן בלתי יעיל, דבר שמשפיע על יצירת תפיסה שלילית ו[[פסימיות|פסימית]] של העצמי ושל העולם ול[[למידה]] בלתי יעילה, ואלו מביאים לתחושת [[חוסר אונים]].

* '''גורמים ביו-חברתיים''' -– קיימת מחלוקת בקרב החוקרים לגבי מידת השפעתם של אירועי חיים [[דחק|מלחיצים]] על היווצרות הפרעות אפקטיביות. במחקרים נמצא כי הלוקים בהפרעות אפקטיביות נטו יותר מאנשים אחרים לחוות אירועי חיים מלחיצים רבים ובעוצמה גבוהה יחסית. כך למשל נמצא כי אנשים שאיבדו את אמם לפני גיל 11 נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תסמיני דיכאון, וכך גם הסיכון בקרב [[אבטלה|מובטלים]] לעומת עובדים.

* '''טיפול תרופתי''' -– קיימות תרופות שונות לטיפול בדיכאון ובמאניה. הטיפול בדיכאון כולל לרוב תרופות אנטי-דיכאוניות לוויסות פעילות הסרוטונין והנוראדרנלין. הטיפול בהפרעה דו-קוטבית כולל לרוב תרופות לאיזון התנודתיות בין מצבים מאניים למצבים דיכאוניים. השפעה מיטיבה של התרופות ניכרת לרוב רק לאחר מספר שבועות של שימוש. במצבים חמורים של מאניה או דיכאון יש המוסיפים לטיפול התרופתי גם [[טיפול בנזעי חשמל]] (ECT).

* '''טיפול פסיכולוגי''' -– במקביל לטיפול התרופתי, שמשפר את מצבם של מרבית החולים, מקובל לשלב טיפול פסיכולוגי כדי להקל על התמודדות עם ההפרעה והשפעותיה ולשפר את ה[[מוטיבציה]] להמשך הטיפול התרופתי. הטיפול הפסיכולוגי תלוי בגישה התאורטית: טיפול לפי הגישה הפסיכודינמית או ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] מתמקד בהבנה מעמיקה של מקורות הדיכאון או המאניה, למשל בעברו וילדותו של המטופל, ובפיתוח מיומנויות רגשיות בהן הוא מתקשה, כגון יצירת קשר חיובי ומלא [[אמון]] עם האחר, יכולת לעבד [[שכול|אבל]] ועוד. לעומתן, [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי]] מתמקד בתסמינים של הדיכאון ובשינוי הנחות וסכמות קוגניטיביות בלתי יעילות (למשל הנחה של אדם מובטל הלוקה בדיכאון שאם אין לו עבודה זה אומר שהוא חסר ערך כאדם), תוך אימון הדרגתי בהתנהגויות יעילות וגמישות יותר.

* '''אשפוז''' -– אשפוז החולה ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] מבוצע לרוב במקרים של מאניה או דיכאון חמורים, היוצרים סכנה ממשית לחייו של האדם (למשל בדיכאון חמור עלול האדם לפגוע בעצמו, להשתמש בחומרים [[התמכרות|ממכרים]] או לנסות להתאבד; במאניה חמורה עלול האדם להסתבך בקטטות אלימות ומסכנות חיים או במכירת רכוש קיצונית). במצבים אלו יכול אשפוזו של החולה לאפשר טיפול ושיכוך של המצב הקיצוני, תוך הגברת המוטיבציה והיכולת להימנע מהתנהגויות הרסניות בהמשך ולהתמיד בטיפול התרופתי והפסיכולוגי גם בסיום האשפוז.