מרקוס ויפסניוס אגריפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיטקסט לקישור פנימי*
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Marcus agrippa louvre portrait.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל של מרקוס ויפסניוס אגריפה, ב[[מוזיאון הלובר]] שב[[פריז]]]]
'''מרקוס ויפסניוס אגריפה'''{{הערה|1=בתעתיק יווני '''אגריפס''', כך גם מופיע בחלק מהתרגומים לעברית, בעיקר ממקורות ביוונית, כגון אצל [[יוסף בן מתתיהו]] ו[[פלוטארכוס]]. גם בתלמוד הבבלי מופיע "אגריפס שר הצבא". בחלק מהתרגומים מופיע התעתיק "אגריפא".}} (ב[[לטינית]]: '''Marcus Vipsanius Agrippa''';{{כ}} [[63 לפנה"ס]] - [[מרץ]] [[12 לפנה"ס]]), איש [[צבא]] ו[[מדינאי]] [[רומא העתיקה|רומאי]] שפעל בשלהי [[הרפובליקה הרומית|תקופת הרפובליקה]] וראשית [[הקיסרות הרומית|תקופת האימפריה]]. כתוצאה מידידותו הקרובה עם [[אוגוסטוס]], עלה אגריפה לגדולה, ואף שימש כ[[מצביא]]ו הראשי של אוגוסטוס. בלט במנהיגותו הצבאית בעת [[המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית]] ומלחמות נוספות. ניצחונותיו של אגריפה על [[סקסטוס פומפיוס]] ו[[מרקוס אנטוניוס]] אפשרו לאוגוסטוס לבסס את כוחו ב[[רומא העתיקה]] ובסופו של דבר להפוך לאדונה הבלתי מעורער של [[האימפריה הרומית]].
 
לאחר הקמתו של משטר ה[[פרינקפט]], המשיך אגריפה לשמש כיועצו הקרוב וכיד ימינו של אוגוסטוס, והיה אחד האנשים החזקים והנערצים ברומא. אגריפה הפך לחתנו של אוגוסטוס על ידי נישואיו לבתו [[יוליה אוגוסטי פיליאה|יוליה]], ובסופו של דבר הוענקו לו סמכויות שהפכו אותו לשותף בשלטון עם כוחות כמעט שווים לאלו של אוגוסטוס. עד מותו, נחשב אגריפה ליורשו העתידי של אוגוסטוס. שניים מהקיסרים היו צאצאיו: הוא היה סבו של הקיסר [[קליגולה]] מצד אמו, וסבא רבא של הקיסר [[נירון קיסר|נירון]] מצד אמו.
שורה 27:
באותה שנה, כאשר [[אוגוסטוס קיסר|אוקטביוס]] שהה ב[[גאליה נארבוננסיס]] (כיום בדרום [[צרפת]]), מונה אגריפה ל[[פראיטור|פראיטור אורבנוס]]. בעודו עוסק, במסגרת תפקידו, בארגון המשחקים לכבוד האל [[אפולו]], פתח [[סקסטוס פומפיוס]], בנו של פומפיוס הגדול, בהתקפה על דרום [[איטליה]] כדי לבסס לעצמו בסיס ימי ב[[סיציליה]], תוך ניצול העובדה שכוחות הטריאומווירט היו עסוקים בהבסתם של רוצחי קיסר במזרח. ההתקפה נהדפה בהצלחה על ידי אגריפה, ואחת נוספת – אותה הנחית סקסטוס באוגוסט בשיתוף עם אנטוניוס, נהדפה גם היא. לאחר הניצחון היה אגריפה אחד מן המתווכים שעשו שלום בין אוקטביוס לאנטוניוס וחידשו את הברית ביניהם. במהלך המשא ומתן גילה אוקטביוס, כי רופוס, מצביאו הראשי, הציע את שירותיו לאנטוניוס. רופוס הובא למשפט לפני [[הסנאט הרומי|הסנאט]] והוצא להורג או אולי אולץ להתאבד, ואגריפה ירש את מקומו כמצביא הראשי של אוקטביוס.
 
[[תמונהקובץ:Augustus & Agrippa3.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיוקן אוקטביוס על מטבע של אגריפה]]
בשנת 39 לפנה"ס מונה אגריפה למושל גאליה נארבוננסיס, שעברה לשליטתו של אוקטביוס אחרי המלחמה ונזקקה למישהו נאמן שיחזק את שליטתו של אוקטביוס בפרובינקיה. אגריפה חיזק את שליטת אוקטביוס בפרובינקיה על ידי בניית מערכת דרכים מסועפת ו[[אמת מים|אמות מים]], דיכא את מרידת שבט ה[[אקוויטאנים]] שפרצה בשנת 38 לפנה"ס, ואף היה הרומאי השני שחצה את נהר ה[[ריין|ריינוס]] במהלך מסע עונשין נגד ה[[שבטים גרמאניים|שבטים הגרמאניים]]. עם שובו לרומא הוצע לערוך לכבודו [[טריומף (מצעד ניצחון)|טריומף]], אולם הוא סרב. הסיבה לסירובו, לדברי ההיסטוריון [[דיו קסיוס]], הייתה כי לא רצה לחגוג את ניצחונו בשעה שחברו ומטיבו, אוקטביוס, מלקק את פצעי תבוסתו בקרב נגד סקסטוס פומפיוס. עם זאת, הוא ניאות ליטול עליו את משרת ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] של שנת 37 לפנה"ס.
 
בעקבות הכישלון במערכה נגד סקסטוס פומפיוס והסכנה שנשקפה לאספקת המזון לעיר רומא עקב פשיטותיו על חופי איטליה, מינה אוקטביוס את אגריפה למפקד [[הצי הרומי|הצי]]. דאגתו הראשונה של אגריפה הייתה להקים נמל להגנת האוניות ולאימון המלחים והחותרים. הוא חיבר את אגם אוורנוס, שעל יד פוטיאולי, עם הים, והקים במקום את נמל [[פורטוס יוליוס]].{{הערה|1=Strabo 5.4.5-6; Dio 48.50; Virgilius, ''Georgica'' 2.161-164.}} אחר כך פנה לבנייה מחדש של הצי עצמו. בין חידושיו היו בנייה של אוניות [[חמש-חתרית]] משופרות בגודלן ושיפור מתקן העורב שנועד ללכוד אוניות אויב. אגריפה ואוקטביוס יצאו למערכה בקיץ של שנת 36 לפנה"ס, אך הפלגתם הראשונית לסיציליה נכשלה בעקבות סערה שגרמה נזק לחלקו הארי של הצי. לאחר תיקון הספינות, אגריפה הפליג ל[[האיים הליפריים|איים הליפריים]] שם הוא קבע את מפקדתו. אגריפה נלחם נגד סקסטוס ב[[קרב מילאי (36 לפנה"ס)|מילאי]] וב[[קרב נאולוכוס|נאולוכוס]], תוך שהוא משמיד את רוב אוניותיו ולוקח בשבי את השאר. ניצחונו הושג הודות לכך שהצליח להתגבר על יכולת התמרון העליונה של סקסטוס על ידי אוניותיו הגדולות שסיפקו עמידות בפני התקפות ומתקן העורב המשופר שבעזרתו חייליו הצליחו ללכוד את ספינות האויב.
 
[[תמונהקובץ:Agrippa Neptunus coin.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מטבע עם דיוקנו של אגריפה העונד את הכתר הימי, על צידו האחורי מופיע אל הים [[נפטון (מיתולוגיה)|נפטון]]]]
הניצחון של אגריפה על סקסטוס הבטיח את אספקת המזון לרומא, הגדיל את אהדת הציבור לאוקטביוס וסייע לו רבות בחיזוק מעמדו. [[אוגוסטוס קיסר|אוקטביוס]] הצליח, כתוצאה מעליית יוקרתו, להדיח את לפידוס, שותפו לטריאומווירט, ולהשתלט על כוחותיו. על הצלחתו במיגורו של סקסטוס, עוטר אגריפה ב[[עיטורי הצבא הרומי|כתר הימי]], קיבל מספר אחוזות בסיציליה ומעמדו בשלטונו של אוקטביוס התחזק באופן משמעותי.
 
שורה 40:
 
=== המלחמה כנגד מרקוס אנטוניוס ===
[[תמונהקובץ:004 Agrippa.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מטבע עם דיוקנו של אגריפה]]
בשנת 34 לפנה"ס הסכם הטריאומווירט השני עמד לפוג והיה ברור לכל שהדבר יביא לעימות בין אוקטביוס לאנטוניוס. כהכנה לעימות אוקטביוס ביקש לזכות בתמיכתו העם הרומאי ולכן אגריפה התנדב לכהן כ[[אידיל]], למרות שהמשרה הייתה נחותה ממשרת הקונסול בה כיהן בעבר. במסגרת תפקידו הוא החל בבנייה מסיבית מחדש של רומא שהוזנחה כתוצאה ממלחמות האזרחים. אגריפה בנה ושיפץ מבני ציבור, [[אמת מים|אמות מים]], שתל גנים, בנה מרחצאות ושיפץ את מערכת הביוב של העיר, ערך משחקים במשך 55 ימים רצופים וחילק לציבור מתנות בדמות [[מלח בישול|מלח]] ו[[שמן]] בחינם. מכיוון שיחס את כל הישגיו לאוקטביוס מפעליו נוצלו כדי להעלות את הפופולריות של אוקטביוס בקרב העם ותודות לפעולותיו אוגוסטוס יכול היה להתרברב בסוף שלטונו שהוא "מצא עיר הבנויה לבנים ובנה אותה משיש". כמו כן במסגרת תפקידו גירש אגריפה את כל ה[[אסטרולוגיה|אסטרולוגים]] מרומא משום שהיו נאמנים לאנטוניוס ונהגו להתסיס את האוכלוסייה.{{הערה|1=צבי יעבץ, '''המון ומנהיגיו ברומא''', עמ' 125-126}}
 
אגריפה סיים את כהונתו כאידיל ב-1 בינואר 32 לפנה"ס וחזר לתפקידיו הצבאיים וכמצביאו הראשי של אוקטביוס הופקדו בידיו ההכנות של הצבא לעימות עם כוחותיו של אנטוניוס. [[קלאופטרה השביעית]] ומרקוס אנטוניוס התחילו לאסוף צבא ב[[יוון]] בשנת 31 לפנה"ס מתוך כוונה לפלוש ל[[איטליה]]. בתגובה לכך אגריפה פיקד על כוח צבאי שיצא ליוון, שבדרכו הוא הצליח ללכוד את רוב אוניות האספקה של אנטוניוס מהמזרח, אגריפה נחת בדרום-מערב ה[[פלופונסוס]] שם הוא נלחם והביס את מלך [[מאוריטניה (פרובינקיה רומית)|מאוריטניה]] [[בוגוד]] שהיה בן בריתו של אנטוניוס, מכאן הוא שט צפונה תוך שהוא מבצע פשיטות על כוחותיו של אנטוניוס עד שלבסוף נחת ב[[קרקירה]] וכבש אותה. שאוקטביוס התקדם לעבר [[מפרץ אקטיום]] במטרה להטיל מצור על כוחותיו של אנטוניוס שחנו שם אגריפה סייע לו על ידי כיבוש האי [[לפקדה|לאוקס]] ו[[מפרץ דוקטו]]. יעדו הבא של אגריפה היה [[פטרס]] שם הוא הביס את מפקדו של אנטוניוס [[קווינטוס נסידיוס]] וכבש את העיר, עם חזרתו לבסיסו ליד אקטיום הוא נקלע לקרב ימי עם [[גאיוס סוסיוס]], אחד ממפקדיו של אנטוניוס, שהסתיים בניצחונו.
 
[[תמונהקובץ:Augustus & Agrippa2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיוקנותיהם של אוקטביוס ואגריפה על גבי מטבע לציון הניצחון על קלאופטרה ואנטוניוס]]
בשעה שהעימות הגדול עם כוחותיו של אנטוניוס התקרב אוקטביוס כינס מועצמת מלחמה שבה הביע את דעתו שיש לאפשר לאנטוניוס ולקלאופטרה לברוח מן המצור מתוך ביטחון שכוחותיהם יערקו לצידו. אגריפה התנגד לכך בציינו שאין כל ביטחון שחייליו של אנטוניוס יערקו לצידם כל עוד אנטוניוס וקלאופטרה חיים. בסופו של דבר אוקטביוס קיבל את דעתו של אגריפה. אגריפה המשיך לכהן כמפקד כוחותיו של אוקטביוס ב[[קרב אקטיום]], בקרב עצמו הוא פיקד על האגף השמאלי, במהלך הקרב הצי של אגריפה, בעל ספינות ה[[ליבורנה|ליבורניות]] המהירות יותר, נמנע מהתקפותיו של ספינות החמש-חתרית הכבדות של אנטוניוס שניסו לנגח את אוניותיו וכך לשבור את המצור. אחרי כישלון תוכניתו של אנטוניוס הוא וקלאופטרה נמלטו משדה הקרב תוך שהם נוטשים את שאר כוחותיהם לרחמי כוחותיו של אוקטביוס. הניצחון בקרב, שלו היה אחראי אגריפה, הוביל לעריקת כוחותיו של אנטוניוס והפך את אוקטביוס לשליט היחיד ב[[הקיסרות הרומית|אימפריה הרומאית]].
 
[[תמונהקובץ:Pantheon rome 2005may.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכיתוב על הפנתאון "מ. אגריפה בן לוקיוס בנה בעת כהונתו כקונסול בשלישית"]]
לאחר הניצחון אגריפה נשלח חזרה לרומא לסייע ל[[גאיוס קילניוס מאיקנס]] לנהל את האימפריה בשעה שאוקטביוס עצמו היה עסוק בסיום המערכה הצבאית כנגד אנטוניוס, עם סיום המערכה הוענקו לאגריפה מספר אותות כבוד כולל העלאתו למעמד ה[[פטריקים|פטריקי]]. כדי לחזק את בריתו עם אגריפה אוקטביוס נתן לו לאישה את אחייניתו [[קלאודיה מרקלה]] (לא ידוע מה עלה בגורלה של אשתו הראשונה).
 
=== בתקופת שלטונו של אוגוסטוס ===
אגריפה היה אחד מיועציו הראשיים של אוקטביוס לאחר המלחמה ומילא תפקיד מפתח בביסוס ה[[פרינקפס]] ובארגון [[הצבא הרומי|הצבא האימפריאלי]], הוא כיהן לצדו של אוקטביוס כקונסול ו[[קנסור]] בשנת 28 לפנה"ס, והמשיך למלא את תפקיד הקונסול גם בשנת 27 לפנה"ס. במסגרת כהונתו היה אחראי לטיהור [[הסנאט הרומי|הסנאט]] ממתנגדיו של אוקטביוס ולעריכת [[קנסוס]] ([[מפקד אוכלוסין]]) של אזרחי רומא. אגריפה גם שב לעסוק במפעלי הבנייה בעיר רומא ובין השאר הקים את [[מרחצאות אגריפה]]; הבניין המפורסם ביותר אותו הקים היה [[הפנתאון ברומא|הפנתאון]], לציון הניצחון בקרב אקטיום. בשנת 27 לפנה"ס יצא אוקטביוס למסע מלחמה ב[[היספניה טארקוננסיס]] (כיום ב[[ספרד]]) כשהוא משאיר את אגריפה כאחראי מטעמו ברומא.
 
[[תמונהקובץ:Agrippa Ara Pacis.PNG|ממוזער|שמאל|200px|דמותו של אגריפה על גבי מזבח ה"[[ארה פקיס]]"{{הערה|1=Charles Brian Rose, '''"Princes" and Barbarians on the Ara Pacis''', American Journal of Archaeology, Vol. 94, No. 3. (Jul., 1990), pp. 453-467}}]]
כאשר אוגוסטוס נפל למשכב בשנת 23 לפנה"ס, אגריפה לקח על עצמו רבות מסמכויותיו ואף ארגן את חתונת בתו של אוגוסטוס, [[יוליה אוגוסטי פיליאה|יוליה]], ל[[מרקוס קלאודיוס מרקלוס (המאוחר)|מרקוס קלאודיוס מרקלוס]]. כשהיה חשש שאוגוסטוס ימות כתוצאה ממחלתו, אגריפה נבחר על ידו כיורשו. לאחר שאוגוסטוס הבריא אגריפה שוגר בשנת 23 לפנה"ס למזרח. באותו הזמן נפוצו שמועות על קרע בינו לבין אוגוסטוס על שאלת הירושה, אולם מינויו של אגריפה ליורשו של אוגוסטוס באותה שנה ונתינת סמכויות צבאיות במזרח על ידי נתינת הסמכויות של [[פרומגיסטראט|פרוקונסול]] [[אימפריום]] לאגריפה למשך חמש שנים, דבר שהעניק לו סמכות צבאית בכל הפרובינקיות הרומאיות, מעידה שלא היה בשמועות האלה אמת.
 
שורה 72:
אגריפה יצא בשנת 17 לפנה"ס לסיור בפרובינקיות המזרחיות של האימפריה. עיסוקו העיקרי במהלך הסיור היה ישוב והקמת קולוניות למען החיילים הווטרנים של ה[[לגיון|לגיונות]]. בין השאר הוא יישב ווטרנים ב[[ביירות]], [[בעלבק|הליאופוליס]] ובפטרס. בשנת 14 לפנה"ס, כשפרץ מרד ב[[ממלכת הבוספורוס]] שהייתה ממלכה ואסלית של רומא, פעל אגריפה להשבת הסדר על כנו, ולאחר דיכוי המרד ארגן מחדש את הממלכה.
 
[[תמונהקובץ:Augustus & Agrippa.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיוקנותיהם של אגריפה ואוגוסטוס על גבי מטבע שנטבע לכבוד חידוש סמכויותיהם]]
אגריפה חזר לרומא מהמזרח בשנת 13 לפנה"ס לרגל חידוש סמכויותיו למשך חמש שנים נוספות (בזמן זה הוענק לו האימפריום מאיוס אם לא קיבל אותו לפני כן). בעיות שפרצו בפרובינקיה [[פאנוניה]] שנה לפני כן אילצו אותו לעזוב את רומא כדי לטפל במצב שם. עצם הגעתו לפרובינקיה גרמה למורדים להיכנע והמרד נפסק. אחרי השבת הסדר בפאנוניה אגריפה חזר לאיטליה. בשעת שהייתו ב[[קמפניה]] נפל למשכב, ובחודש מרץ שנת 12 לפנה"ס נפטר. ייתכן שמת ממחלת ה[[שיגדון]]. אוגוסטוס ערך לו הלוויה מפוארת והספידו באופן אישי, אפרו נטמן ב[[מאוזוליאום אוגוסטוס]]. אגריפה הוריש לו את כל רכושו מלבד הכספים אותם העמיד לתחזוקת מבני הציבור שנבנו על ידו, כדי שלא יהיו למעמסה על אוצר המדינה. שניים מבניו, גאיוס קיסר ולוקיוס קיסר, שאומצו על ידי אוגוסטוס, טופחו כיורשיו העתידיים אך נפטרו בדמי ימיהם.
 
== אישיותו ומורשתו ==
תדמיתו של אגריפה הייתה חיובית ביותר בעת העתיקה והיסטוריונים כ[[דיו קסיוס]] מעידים על אגריפה שהיה אדם צנוע ונקי כפיים שמעולם לא היה מעורב בשערוריה כלשהי{{הערה|1=דיו קסיוס, '''תולדות הרומאים''', 29.54}}. במיוחד מצוינת העובדה שלמרות כל הישגיו, נותר ללא שאיפות משל עצמו והסתפק בכהונתו כסגנו של אוגוסטוס, ובשל כך ייחס את כל הישגיו לאדונו{{הערה|1=צבי יעבץ, '''אוגוסטוס ניצחונה של מתינות''', עמ' 77}}. מלבד בשל הידידות העמוקה ששררה ביניהם, נותר אגריפה נאמן לאוגוסטוס כיוון שהבין כי בתור אדם ממוצא פשוט ונחות הוא לעולם לא יצליח להגיע לפסגת הכוח והדרך היחידה להתקדם היא דרך נאמנותו לבנו של קיסר שבסופו של דבר הביאה אותו להיות האיש השני במעלה באימפריה הרומאית.
 
הישגיו של אגריפה ובמיוחד הישגיו בשדה הקרב היו חיוניים לאוגוסטוס כדי להגיע לשלטון ובכך אגריפה תרם לביסוס ועיצוב משטר ה[[פרינקפס]] שיהיה צורת המשטר באימפריה הרומאית עד הרפורמות השלטוניות של הקיסר [[דיוקלטיאנוס]] במאה השלישית. התנהגותו כמצביא, סירובו העיקש לקבל את הטריומף על ניצחונותיו ומנהגו לדווח לאוגסטוס ולא לסנאט על פעולותיו הצבאיות, עיצבו את הדגם ליחסי הכפיפות בין הקיסר למצביאיו.
 
[[תמונהקובץ:Agrippa and julia inscription from ephesus.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כתובת הקדשה לאגריפה ויוליה ב[[אפסוס]], הוקמה לאחר מותו]]
לאגריפה היו גם הישגים תרבותיים מרשימים. הוא היה אחראי לבנייתה מחדש של רומא ובנייתם של מספר מבנים בפרובינקיות וכמה מן המבנים האלה עומדים על תילם עד היום הזה. אגריפה גם שירטט מפה של האימפריה שהייתה מבוססת על סקר של דרכי הצבא הרומאי שנערך על ידו. המפה שימשה כעזר וכבסיס לעבודתם של גאוגרפים כגון [[סטראבון]] ו[[פליניוס הזקן]]. בנוסף אגריפה חיבר [[אוטוביוגרפיה]] שלא השתמרה.