מרציפן – הבדלי גרסאות

'''מרציפן''', או '''בצק שקדים''', הוא רקיחה המורכבת בעיקר מ[[סוכר|מסוכר]] [[שקד|ושקדים]] טחונים. משמש הרבה להכנת ממתקים בצורות שונות.

המרציפן משמש בעיקר כ[[ממתק]], המיוצר בצורות וטעמים מגוונים כגון: חטיף מרציפן מצופה [[שוקולד]], חטיפי מרציפן בתוספת תמציות [[פרי|פירות]] וכתוספת ל[[נוגט|לנוגט]] ומיני מתאבנים וקינוחים.

כמו כן, הודות למרקם הגמיש אך הנוקשה של המרציפן, ניתן לעצבו ולצבעו לשם הנוי [[אמנות|והאמנות]] שבדבר. במדינות רבות בעולם קיימת [[מסורת]] האומנות במרציפן. לדוגמה: ב[[איטליה|באיטליה]] (ובמיוחד ב[[פלרמו|בפלרמו]]), נהוג לעצב ולצבוע המרציפן בדמויות קטנות של [[בעלי חיים|חיות]] במהלך [[חג המולד]]. ב[[פורטוגל|בפורטוגל]], נוהגים לעצב את המרציפן בצורות של פירות וכך נוהגים גם ב[[ספרד|בספרד]]. בקרב יהודי ונציה רווח ה[[מנהג]] לאכול כדורי מרציפן תוצרת בית ב[[פורים]]. המתכון המקובל כולל שקדים קלופים מיובשים וטחונים מעורבים באבקת סוכר ובביצה.

נהוג לייחס את מוצא המרציפן [[ממלכת פרס|לפרס]], שממנה הובא לראשונה ל[[אירופה|לאירופה]] על ידי [[טורקיה|הטורקים]], אך למעשה קיימות שלוש גרסאות עיקריות שונות לגבי מקורו:

הגרסה השנייה טוענת כי מקור המרציפן מ[[טולדו|מטולדו]], [[ספרד]], משנת 850-900850–900 לספירה, מתקופת שלטונו של [[אלפונסו השביעי]] מלך ספרד [[המאה ה-12|במאה ה-12]]. שורש גרסה זו נעוץ בהשפעה המוסלמית בתרבות הספרדית במהלך [[רקונקיסטה|הרקונקיסטה]] - בלילות [[רמדאן|הרמדאן]] נהגו המוסלמים לאכול [[ממרח]] שקדים כדי לעורר את תאבונם.

כיום, עם התפתחות [[תעשייה|התעשייה]], [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] הייצור והמודעות ל[[בריאות|לבריאות]], מוסיפים למרציפן [[גלוקוז]]ה לשם הקשחתו, [[שמן]] שקדים [[מי ורדים|ומי ורדים]] להגברת טעמו הייחודי והגדלת ה[[ערך תזונתי|ערך התזונתי]].