משה יאיר וינשטוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
|נושאים בהם עסק=[[משנה|ש"ס]], [[הלכה]], [[קבלה]], [[חסידות]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=סבו, ר' [[דוד צבי שלמה בידרמן]] מ[[חסידות ללוב|ללוב]], דודו, ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)|שמעון נתן נטע בידרמן]] מ[[ללוב]], הרב [[יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]], הרב [[יהודה לייב הלוי אשלג]]
|תלמידיו=
|בני דורו=
שורה 26:
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בהיות הרב וינשטוק בחור צעיר (המלחמה בפרצה בהיותו כבן 15) כש[[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] הוציא צו על האפלת הבתים בלילה, הוא יצא לחצר ביתו ולמד תורה לאור ה[[הירח|לבנה]].
 
היה בסכנת [[גיוס חובה|גיוס]] ל[[הצבא הטורקי|צבא הטורקי]], אך ניצל הודות לסבו, הרבי מלעלוב, שהחביאו בביתו במשך כתשעה חודשים עד שחלפה הסכנה. היה מקורב גם לדודו ואחי אמו, ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)|שמעון נתן נטע בידרמן]].
 
היה נערץ על יהודים ונכרים כאחד. כשהיה צריך להתאשפז ב[[בית חולים|בית החולים]], אף מעשנים כבדים שלא היו יהודים שומרי מצוות או שהיו גויים שהיו שכניו לחדר נמנעו מלעשן בשבת כדי לא לצערו.
שורה 110:
*‫'''תפארת בית דוד : דברי ימיהם של האדמו"רים לבית ללוב בארץ ישראל''' - על תולדות חייהם של אדמו"רי ללוב בארץ. ‫בצירוף א: קונטרס "תפארת בנים אבותם" על המשפחות שבאו בקשרי חיתון עם בית ללוב ועל השתלשלות הדורות ותולדותיהם לפי הסדר הכרונולוגי של האחים ר’ [[שמואל שמעלקה הורוביץ|שמואל שמעלקה הלוי הורוביץ]] מ[[ניקלשבורג]] ור' [[פנחס הורביץ|פנחס הלוי הורוביץ]] מ[[פרנקפורט]] שעל ה[[מיין]], [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] מ[[פשיסחה]], רבינו [[נתן נטע מחלם]], ור' דוד מללוב; וקונטרס "מקור נפתח לבית דוד" על השתלשלות הדורות מ[[דוד המלך]] עד ימינו. יצא לאור בירושלים [[תשכ"ט]] ושוב בתשל"ח, בעריכת הבן הרב יצחק שמואל וינשטוק.
*'''קודש הילולים''' - על תולדותיו, סיפורים עליו והנהגותיו של סבו, הרבי מללוב, ועל תולדות חסידות ללוב בכלל. יצא לראשונה ב[[ניו יורק]] [[תש"ט]], ובדפוס צילום בהוצאת "מכון שפת משה להוצאת ספרי הגרמ"י ווינשטאק", ירושלים [[תשס"ד]], בכריכה אחת עם הספר "פרי קודש הילולים" בכותר משותף של "תולדות בית לעלוב".
*'''פרי קודש הילולים''' - על סבו הרבי מללוב, ועל דודו (בן סבו) ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)|שמעון נתן נטע בידרמן]]. יצא לראשונה בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים [[תשכ"א]].
אגרות שלו מצויות בספר '''קול יהודה, בעל הכתבים חלק א'''' - רובו ככולו של הספר הוא מכתבים בענייני קבלה של הרב [[יהודה זאב ליבוביץ]], הרב וינשטוק ובנו הבכור, ר' יוסף מנחם. זו אמורה להיות סדרה וספר זה הוא החלק הראשון. בעריכת הרב דב חילקו, ובהוצאת 'המכון להוצאת כתבי רבינו שליט"א שע"י כולל ובית המדרש 'נחלת צבי'", [[בני ברק]] [[אלול]] [[תשס"ט]].