ש. שרברק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ (2802) שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:ביקורת
שורה 6:
 
==הוצאת ש. שרעבערק==
בשנת [[1902]] ייסד [[שלמה שרברק]] (שרעבערק; 1866–1944) ב{{ו|וילנה}} הוצאת ספרים בשמו, '''ש. שרעבערק'''. בתחילת דרכה התמחתה ההוצאה ב[[ספר לימוד|ספרי לימוד]] ב[[עברית]]{{הערה|{{HebrewBooksHebrewBooksPage|מנחם צבי טאקסין|הגיון לבר מצווה|31875|מהדורת וילנה, תרס"ח, עמ' 2|עמוד=2}}; {{הצפירה||ספרי לימוד ומקרא חדשים|1912/04/19|00504|||Ad}}.}} וספרי עזר ב[[יידיש]]. בהמשך הוציאה [[ספרות יפה]].{{הערה|{{דבר||שלמה שרברק|1944/11/06|00119}}.}} להצלחה מיוחדת זכתה סדרת "[[מקרא מפורש]]" של ההוצאה, שהחלה לצאת ב-[[1910]] ואשר הגישה חוברות של ספרי ה[[תנ"ך]] עם [[פרשני המקרא|פרשנות]] נגישה לכול.{{הערה|{{תדהר|4|1681|שלמה שרברק}}.}}
 
בשנת [[1911]] היה שרברק בין המו"לים היידיים והעבריים הגדולים באימפריה הרוסית שהחליטו לייסד [[סינדיקט]] הוצאה-לאור בשם "[[צענטראל|צענטראַל]]" (צֶנטרָל, נקראה גם בעברית: "מרכז"). בהוצאת הספרים המאוחדת, שישבה בעיר [[ורשה]], התאגדו הוצאת ש' שרברק, הוצאת [[ב' שימין]], ההוצאה העברית [[הוצאת תושיה|"תושיה"]] של [[א"ל שלקוביץ]] (בן אביגדור), שהיה למנהל המחלקה העברית ב"צנטרל", הוצאת "פּראָגרעס" (פּרוֹגְרֵס) של [[יעקב לידסקי]], שהופקד על מרבית הפרסומים ביידיש (כשהעורך תחתיו הוא [[דוד קאסל (סופר)|דוד קָאסֶל]]) והוצאת "השחר" של [[מרדכי קפלן (מו"ל)|מרדכי קפלן]] (קאפּלאן), שהתאחדה קודם לכן עם "פּראָגרעס" (כל החמישה [[יהדות ליטא|ליטאים]], וכולם למעט שרברק תושבי ורשה).
שורה 12:
 
ב-1921 נפטר בן אביגדור, ושרברק רכש את "תושיה" ומיזג אותה לתוך הוצאתו. ב-1922 הגיע לוורשה כשבאמתחתו מבחר פרסומים, בהם [[כל כתבי]] [[ש. אנ-סקי]], וההוצאה המאוחדת "צנטרל" והוצאת-הבת "אחיספר" התגבשו מחדש בבעלותם של שימין, קפלן ושרברק.
באמצע [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] השקיע שרברק ב[[הוצאת שטיבל]], שנקלעה לקשיים.{{הערה|{{HebrewBooksHebrewBooksPage|שמואל מיללער|אפריון|22949|תרפ"ז, מ"ס 3|עמוד=308}}.}}
 
==הוצאת יזרעאל==