גולאג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Corvus-TAU (שיחה | תרומות) ראו פסקה "טרמינולוגיה" |
|||
שורה 1:
{{ללא מקורות}}
[[
[[
[[
'''גוּלאג''' (ב[[רוסית]]: '''ГУЛАГ''', [[ראשי תיבות]] של '''Главное управление исправительно-трудовых лагерей''' - "גלאבנוֹיֵה אוּפּרַבלֶניֵיה איספרָביטֶלנוֹ-טרוּדוֹביך לַגֶרֵיי", ובתרגום ל[[עברית]]: "ההנהלה הראשית של מחנות עבודה לתיקון", {{שמע|קובץ=Ru-Gulag.ogg}}) היה ענף של [[נ.ק.ו.ד.|שירותי ביטחון הפנים]] של [[ברית המועצות]] אשר עסק בהפעלת מערכת עונשין באמצעות מחנות [[עבודת כפייה]]. מחנות אלו יועדו ל[[פושע]]ים מכל הסוגים, אך בפועל נודע הגולאג בעיקר כאמצעי של דיכוי יריבים פוליטיים ומתנגדי ה[[משטר]] הסובייטי.
שורה 10:
השם הקיבוצי לאסירים בגולאג היה "'''זֶקָה'''" או "'''זֶק'''". מקור שם זה במילה הרוסית ל־"אסיר" - "заключённый" (זָקלוּצ'וניי) שקוצרה במסמכים רשמיים לצירוף האותיות 'з/к' הנהגה ברוסית "זֶה-קָה" ומכאן מקור הכינוי, המשמש עד היום גם לאסירים פליליים "רגילים". יש סברה שמקור כינוי זה דווקא בראשי התיבות 'з/к' כקיצור של "заключенный каналостроитель" (זָקלוּצ'וניי קנאלוסטרואיטל, בתרגום: "אסיר בונה תעלות"){{מקור}}, מונח ששימש לתיאור עובדי הכפייה שחפרו את [[תעלת הוולגה-דון]].
== סוגי
בנוסף
* "שאראשקה" (шарашка, מקום לשעשועים) שהיה למעשה מעבדת מחקר סודית שבה מדענים (חלקם בכירים) שנעצרו והורשעו, הועסקו בפיתוח [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] חדישות ומחקר בסתר.
* "פסיכושקה" (психушка, "בית משוגעים"), בתי כליאה שבהם הופעלו אמצעים [[פסיכיאטריה|פסיכיאטריים]] בכפייה על מנת לשבור את רוחם של אסירים פוליטיים.
* "מלולטקי" (малолетки, קטינים), מחנות לילדים ולבעלי מום
* "מאמקי" (мамки, אימהות"), מחנות לאימהות עם ילדים.
* מחנות ל"נשים של בוגדים במולדת".
שורה 20:
== היסטוריה ==
[[
[[
[[קובץ:Gulag Prisoner Stats 1934-1953-HE.png|שמאל|ממוזער|250px|סטטיסטיקה של הגולאג (1934-1953)]]
לאחר [[המהפכה הבולשביקית]] ב-[[1917]] הכריז [[לנין]] כי אין לבטוח בכל "אויב מעמד הפועלים", אף אם אין כנגדו הוכחות לפשע כלשהו כנגד המדינה, ויש להתייחס אליו ככל אסיר פלילי. הגולאגים החלו את דרכם כגרסה מתוקנת של עבודות העונשין ב[[סיביר]] (שכונו "קטורגה" - גירוש לארץ גלות) שהתקיימו עוד מזמן ה[[צאר]], ועד מהרה התמלאו ב"אויבי העם" - מונח כוללני בו כינו ה[[בולשביקים]] בכירים שהואשמו ב[[שחיתות]], חבלה או זריעת יאוש, מתנגדים פוליטיים, [[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטים]] לשעבר, [[איש עסקים|אנשי עסקים]] ובעלי [[קרקע|אדמות]] אמידים - [[קולאק]]ים (кулаки) ואנשי דת למיניהם.
שורה 39:
הגולאג חוסל רשמית בהוראת ה[[אם וה דה]] (משרד הפנים) ב-[[25 בינואר]] [[1960]], בעקבות ביטול האם וה דה עצמו בצו של המועצה העליונה של ברית המועצות ויצירת ה[[ק.ג.ב.]].
מספר הנספים המתועד בגולאגים מ-[[1943]] ועד [[1953]] הוא כ-1,054,000 איש, אסירים פוליטיים ופליליים כאחד{{מקור}}. מספר זה לא כולל כ-800,000 איש שהוצאו להורג כ"קונטרה רבולוציונירים", שכן [[הוצאה להורג|הוצאות להורג]] אלו לא בוצעו בדרך כלל במסגרת הגולאג. בין [[1932]] ו-[[1940]] מתו לפחות 390,000 איכרים כתוצאה מ[[הגירה כפויה]]{{מקור}}. ייתכן ומספר זה חופף למספרים הקודמים, אך הוא אינו כולל את התקופה שמעבר לשנים
על פי אחד המקורות (ד"ר אורן נהרי), הגיע סך הכול מספר האסירים שעברו בגולאגים ל- 29 מליון איש.
שורה 45:
ב-[[1959]] הוקם המינהל הראשי למקומות מאסר של משרד הפנים הסובייטי (Главного управления мест заключения МВД СССР), כארגון לאחזקת מתקני המאסר. בשנות ה-70 הוא הפך למינהל הראשי לביצוע עונשים והוכפף למשרד המשפטים והתקיים עד [[1991]] עת פורק.
== התנאים
[[
מכסות עבודה קיצוניות, [[רעב]], [[התעללות]] ו[[מזג אוויר]] קשה היו הסיבות העיקריות לשיעור המתים הגבוה בגולאג, שהגיע עד ל-80%. [[כריתת עצים]] ועבודות [[כרייה]] היו העבודות הנפוצות והקשות ביותר. ב[[מכרה]] של גולאג, המכסה לאסיר יכלה להגיע עד 13,000 קילוגרמים של [[עפרה (מחצב)|עפרה]] ליום. אי עמידה במכסה גרמה לשלילת [[מזון]] חיוני, מה שהחל מעגל קטלני של [[תת תזונה]] ואי יכולת לעמוד במכסה בעקבותיה, מצב שכונה "דוחודיאגה" (доходяга). האסירים אולצו לעבוד בתנאים תת-אנושיים, ולמרות מזג האוויר הקשה, הם כמעט מעולם לא צוידו ב[[ביגוד]] מתאים, תזונה הולמת או [[רפואה|טיפול רפואי]]. חוסר ב[[ויטמין|וויטמינים]] גרם למחלות תזונתיות רבות. המזון שניתן לאסיר סיפק לרוב כ-1,200 [[קלוריה|קלוריות]] בלבד ליום, בעיקר בצורת [[לחם]] מאיכות נמוכה שחולק במשקל וכונה "פאיקה" ("пайка"). לפי נתוני ה-[[WHO]] המינימום הנדרש לעובד בעבודה קשה הוא 3,100-3,900 קלוריות ליום. בחלק מהמחנות הייתה נהוגה שיטה אכזרית ובה האסיר האחרון שהגיע למשמרת העבודה נורה במקום, או שהייתה נשללת ממנו מנת המזון היומית.
שורה 53:
== גאוגרפיה ==
בימי הגולאגים הראשונים נבחרו המיקומים בעיקר משיקולי בידוד האסירים. [[מנזר]]ים מרוחקים היו פופולריים במיוחד להפיכה לגולאגים. אחד מהאתרים הראשונים היה במנזר עתיק ב[[איי סולובצקי]] ב[[הים הלבן|ים הלבן]], זמן קצר לאחר המהפכה בשנת [[1918]]. אתר זה נתן את השם "סולובקי" כשם נרדף למחנה עבודה בכלל, והוצג לעולם כמחנה דוגמה ל"שיטה הסובייטית לחינוך מחדש באמצעות עבודה של אויבי מעמד הפועלים". בתקופה מאוחרת יותר הגולאג תפקד בעיקר כמקום לריכוז עבודה זולה, וככזה הוקם בדרך כלל היכן שזו נדרשה, כולל בערים גדולות - חלקים מה[[רכבת תחתית|רכבת התחתית]] של [[מוסקבה]] וה[[אוניברסיטת מוסקבה|אוניברסיטה]] שלה נבנו בידי עובדי כפייה. לצורך הקמת [[תעלת מוסקבה]] הוקם מחנה גולאג בקרבת
רוב רובם של מחנות הגולאג מוקמו באתרים מרוחקים ונידחים בצפון מזרח [[סיביר]] (שני מקבצים נודעים של גולאגים באזור זה היו [[סבוסטלאג]] לאורך נהר [[קולימה (נהר)|קולימה]] ו[[נורילאג]] באזור [[נורילסק]]) ובאזורי דרום מזרח ברית המועצות, בעיקר בערבות הסטפה של [[קזחסטן]] ([[לוגלאג]], [[סטפלאג]], [[פשצ'אנלאג]]). אלו היו אזורים נרחבים ושוממים ללא דרכים כלל (למעשה, בניית הדרכים הייתה מעבודות הכפייה בגולאג) וללא מקורות מזון, אך עשירים במחצבים ומשאבים טבעיים (כ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], למשל). עם זאת, גולאגים התקיימו גם ב[[רוסיה]], [[בלארוס]], [[אוקראינה]] ואף במדינות שמחוץ לברית המועצות כ[[צ'כוסלובקיה]], [[הונגריה]], [[פולין]] ו[[מונגוליה]] (שהייתה בשליטתו הישירה של גולאג).
| |||