ארתרוסקופיה – הבדלי גרסאות

כיום גם, קיימות הוריות נוספות רבות לביצוע ארתרוסקופיה של ה[[ברך]] כגון הוצאת גופים חופשיים, תיקון נזקי [[סחוס]] מוקדמים, טיפול ב[[זיהום (רפואה)|זיהומים]], במחלות חלל המפרק, בשאתות במפרקים ועוד. יחד עם זאת, היא אינה נותנת פתרון יעיל ב[[מחלה ניוונית |מחלות ניווניות]] מתקדמות של הברך.

חתכים קטנים, תגובה [[דלקת|דלקתית]]ית וכאבים מופחתים, [[שיקום (רפואה)|שיקום]] מהיר וחזרה מוקדמת לפעילות, גישה וראייה של כל חללי המפרק ולכן דיוק באבחון, סיכון מופחת לפגיעה לא רצויה ברקמה -כגון עצב, כלי דם ושריר-, הפחתת ימי אשפוז -מבוצע במסגרת אשפוז יום- ושיעור סיבוכים קטן.

למרות ה[[תחלואה]] המופחתת לעומת ניתוחים פתוחים ארתרוסקופיה היא תהליך פולשני שעלול לגרום לסיבוכים. הסיבוכים במהלך או לאחר ניתוחים ארתרוסקופים אינם שכיחים ולרוב מינוריים. את רובם אפשר למנוע על ידי תכנון טרום ניתוחי, שליטה באנטומיה וטכניקה נכונה. הסיבוך הנפוץ ביותר בזמן הניתוח הוא פגיעה בסחוס על ידי המכשור בשל חוסר ניסיון, מיפרק הדוק או ניתוח ממושך וקשה. כמו כן ניתן לפגוע גם במבנים אחרים של המיפרק בשכיחות קטנה מאוד כמו עצב או כלי דם גדולים. נוזל דמי במיפרק הוא סיבוך שכיח יחסי לאחר הניתוח, בנוסף לזיהום לאחר הניתוח, הוא קטן מ- 1%. הסיכון לארירועים פקקתיים-תסחיפיים אף הוא נמוך.

[[:קטגוריה:דימותאורתופדיה: פעולות רפואיכירורגיות]]