ז'אק פרומנטל הלוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה
מ קטגוריה
שורה 5:
== חייו ==
 
הלוי נולד ב[[פריז]], בנו של ה[[חזנות|חזן]] אלי חלפון הלוי, שהיה מזכיר הקהילה היהודית של פריז, [[סופר]] ו[[מורה]] ל[[עברית]]. השם פרומנטל, שבו נודע בדרך כלל, מצביע על כך, שנולד ביום חג בשם זה בלוח המהפכה הצרפתית, שהיה עדיין בשימוש אותו זמן. הוא התקבל לקונסרבטוארל[[הקונסרבטואר של פריז|קונסרבטואר של פריז]] בגיל תשע או עשר (הרישומים נחלקים בנושא זה) בשנת [[1809]] והיה תלמידו של [[לואיג'י כרוביני]] ובהמשך בן חסותו. אחרי שני ניסיונות שהביאוהו למקום שני, זכה בפרסב[[פרס רומא]] בשנת [[1819]] על ה[[קנטטה]] "ארמיני".
 
עם שובו לפריז, כתב לפי הזמנה מארש אבל עברי "ממעמקים" (ע"פ [[תהילים]] ק"ל), לשלושה קולות ו[[תזמורת]] לטקס אזכרה לדוכס הנרצח דה ברי, שהתקיים ב-24 במרץ [[1820]]. יצירה זו פירסמה את שמו ברבים.
 
הלוי היה [[מנצח]] [[מקהלה]] בתיאטרון האיטלקי ותוך כדי כך השתדל להביא [[אופרה]] שלו לידי ביצוע. בעקבות הצלחתה הצנועה מאוד של "ל'ארטיזן", באופרהב[[אופרה קומיק]] בשנת [[1827]] התקדם הלוי לתפקיד [[מנצח|מנצח מקהלה]] באופרה. אותה שנה התמנה לפרופסור ל[[הרמוניה]] וליווי בקונסרבטואר, ובהמשך לפרופסור ל[[קונטרפונקט]] ו[[פוגה]] בשנת [[1833]] ול[[הלחנה|קומפוזיציה]] בשנת [[1840]]. הוא נבחר לאינסטיטוט דה פראנס בשנת [[1836]].
 
ב"[[היהודיה]]", בשנת [[1835]], לא זו בלבד שהלוי נחל לראשונה ניצחון בינלאומי גדול, אלא גם הגיש לעולם יצירה, שהייתה לאחת מאבני הפינה ברפרטואר הצרפתי למשך מאה שנה, שבמהלכן תפס תפקיד אלעזר את מקומו כאחד התפקידים הנבחרים בעיני [[טנור]]ים כמו [[אנריקו קארוזו]]. האריה הגדולה היא "Rachel, quand du Seigneur la grâce tutélaire:" "רחל, כאשר האל ברוב חסדו מסר בידי את עריסתך". הריטורנלו התזמורתי שלה הוא הציטוט היחיד מן המוזיקה של הלוי ש[[הקטור ברליוז|ברליוז]] כלל ב"תורת התזמור" שלו, בשל השימוש התזמורתי הראשון הנעשה בו ב[[קרן יער|קרן]] הצרפתית בעלת השסתומים. קרוב לוודאי, מכל מקום, שהאריה הזו הוכנסה לאופרה אך ורק לבקשת הטנור הגדול [[אדולף נורי]], ששר את התפקיד בהצגת הבכורה וייתכן שהציע את הטקסט לאריה. "היהודיה" היא אחת המפוארות ביותר בז'אנר ה"גראנד אופרה" ויש בה [[בלט]] רשמי, מקהלות גדולות, תהלוכת ראווה במערכה הראשונה וחגיגות מרשימות במערכה השלישית. האופרה מסתיימת בכך, שהגיבורה משליכה את עצמה אל תוך חבית שמן רותח במערכה החמישית. [[גוסטב מהלר|מהלר]] ביטא את הערצתו הגדולה אליה במילים: "אני המום ונפעם כולי מן היצירה הנפלאה, המלכותית הזאת. אני רואה בה את אחת האופרות הנהדרות ביותר שנוצרו ביום מן הימים."
 
אחרי "היהודיה" היו להלוי הצלחות מעטות, יחסית, אם כי לפחות שלוש אופרות, La reine de Chypre, L'eclair
ו"שרל השישי" ראויות להיזכר. כפי שאמר [[היינריך היינה|היינה]], הלוי היה אמן, אבל ,"ללא זיק מזערי של גאוניות". עם זאת, הוא היה לביורוקרט מוביל של האמנויות, כשהתמנה למזכיר האקדמיה ועמד בראש ועדות לקביעת הגובה התקני של ה-לה בתזמורות, לחלוקת פרסים לאופרטות וכדומה. ה[[צייר]] [[אז'ן דלקרואה|דלקרואה]] מביא דיוקן מצמרר של התדרדרותו של הלוי ביומניו (5 בפברואר [[1855]]): "הלכתי אל בית הלוי, שלהט עד להחניק בחום התנור שלו. אשתו עלובת הנפש מילאה את הבית עד לעייפה בקישוטים חסרי ערך וברהיטים ישנים, והסוף יהיה, שהטירוף הזה ידחף אותו לבית חולים לחולי נפש. הוא השתנה ונראה קשיש בהרבה, כמו אדם הנגרר בלאהלאה בניגוד לרצונו. איך הוא יכול לבצע עבודה רצינית במהומה הזאת? משרתו החדשה באקדמיה ודאי גוזלת חלק גדול מזמנו ומקשה עליו יותר ויותר למצוא את שלוות הנפש והשקט, שהוא זקוק להם לעבודתו. הסתלקתי מן הגיהנום הזה מהר כגכל שיכולתי. האוויר ברחוב נראה בפירוש משיב נפש."
 
הלוי מת לאחר פרישה ב[[ניס]], שנוספה זמן לא רב קודם לשליטת צרפת.
שורה 31:
[[קטגוריה:יהודים צרפתים]]
[[קטגוריה:מלחינים צרפתים]]
[[קטגוריה:מלחיני אופרה צרפתים]]
[[קטגוריה:מלחינים יהודים]]