תיקוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{פירושון|פרשנות}}
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (5)*
שורה 17:
בהיסטוריוגרפיה שנכתבה מאז העת העתיקה, מקובלת חלוקה לתקופות על פי הכוח המדיני, כלומר הגמוניה ושליטה מדינית על אוכלוסייה, אשר משליכה על יצירתה של תרבות במלאתה. תפיסה זו מקובלת גם בהיסטוריוגרפיה המודרנית; וכך למשל נקבע, ברוב האסכולות ההיסטוריוגרפיות, סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים, בשנת [[476]], כאשר נפלה [[הקיסרות הרומית המערבית]].
 
חלופות אחרות לתיקוף סוף העת העתיקה הוצעו בהיסטוריוגרפיה באירועים המעצבים: יסוד [[קונסטנטינופוליס]] על ידי [[קונסטנטינוס]] ([[330]]), וביזת רומא על ידי ה[[גותים|וויזיגותים]] ([[410]]). לדעתו של ההיסטוריון בן המאה ה-19, [[אנרי פירן]]<ref>{{הערה|"מוחמד וקרל הגדול", אנרי פירן.</ref>}} העת העתיקה הסתיימה במאה ה-8 עם התפשטות [[האימפריה המוסלמית|הכיבוש הערבי מוסלמי]] באירופה.
 
ראשית העת החדשה נקבעה, בדרך כלל, בתקופת ה[[רנסאנס]] במאות ה-14 וה-15. דעות נוספות מציעות לקובעה על פי גילוי העולם החדש (המאות ה-15-16), כיבוש [[קונסטנטינופוליס]] על ידי ה[[עות'מאנים]] ([[1453]]), תחילת ה[[דפוס]] ([[1436]]), או ה[[הרפורמציה הפרוטסטנטית|רפורמציה]] ([[1517]])