מחזה חלום – הבדלי גרסאות

השימוש בחלום מייצגת צורה עבודה תיאטרונית שפונה למחבר [[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטי]] מסורתי ובה סטרינדברג מסתייג מצורות מבע ריאליסטיות כגון [[מטריאליזם]], [[מלחמת מעמדות]], [[פמיניזם|מאבק בין המינים]], ומהרס הנישואים המסורתיים כמו (כפי שכתב במבוא):

{{ציטוט|תוכן= "תבניתו המפוררת, אך ההגיונית כנראה של חלום."

[[אוגוסט סטרינדברג]], '''מחזה חלום''', תרגום משוודית: [[גד קינר]], תל אביב : אור-עם, תשס"ד 2004, הערת המחבר בתחילת המחזה, עמ' 7.

 

במחזה עצמו ניכר שינוי בסגנון, שיהיה בעל השפעה רחבה על התפתחות הדרמה המודרנית. סטרינדברג שהתנזר מריאליזם, מסביר שהוא בנה את המחזה, לא בתבנית של סיבה ותוצאה שמאפיינת את "המחזה העשוי היטב", אלא בהקשרים [[אסוציאציה|אסוציאטיביים]] המצויים בחלום. תוך מעבר מיידי ממקום למקום; הזמן נע קדימה ואחורה. במהלך המחזה, טירה גדלה בגן, כאילו הייתה צמח. בסיום המחזה היא נשרפת, וחושפת חומה של פרצופים סובלים ומיואשים, ואז ניצן הפרח שעל גג הטירה נפתח והופך ל[[חרצית|כריזנטמה]] ענקית.

ניתן לראות את התיאור הטוב ביותר של סגנון המחזה במילותיו של סטרינדברג עצמו בהערת המחבר:

{{ציטוט|תוכן= "דמויות מתפצלות, נכפלות, מתרבות, מתנדפות, מתגבשות, מתפזרות, מתכנסות. אבל תודעה אחת ניצבת מעל הכל, זו של החולם; לגביו אין סודות, אין אי-התאמות, אין ספקות, אין חוק. הוא לא דן, הוא לא מזכה, הוא רק מדווח; ומאחר שהחלום הוא לרוב עצוב וכואב, ורק לעתים רחוקות בעל אופי עליז, עוברת נימה של [[מלנכוליה]] ושל חמלה על כל החיים דרך כל מהלכו הקופצני של הסיפור."

סטרינדברג, '''מחזה חלום''', אור-עם, תשס"ד 2004, הערת המחבר בתחילת המחזה, עמ' 7.

 

המחזה עצמו אינו סובב סביב דמות מוגדרת היטב, אלא פשוט עוקב אחרי אדם שנדמה שהוא של אנשי מקצוע שונים, כולם מבולבלים. הניגוד הנשי היא דמות בתו של אינדרה, דמוית ישו, אותה שיחקה בהפקה המקורית, הרייט בוסה, אשתו לשעבר של סטרינדברג.