חג ההתגלות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בכנסיות המערביות: תקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
| משויך ל = עונת חג המולד, [[הציפייה]], [[ערב חג המולד]], יום [[סטפנוס הקדוש]], [[חג המולד]], [[סילבסטר]], ערב חג ההתגלות, [[הצגת ישו בבית המקדש]]
}}
'''חג ההתגלות''' או '''הלילה ה-12''' הוא חג [[נצרות|נוצרי]] המציין בכנסיות המזרחיות את [[טבילת ישו]] ובכנסיות המערביות את התגלותו של [[אלוהים]] בצורת אדם, בדמותו של [[ישו]], בפני [[שלושת האמגושים]]. מקור השם במילה היוונית אפיפניה (επιφάνεια) שמשמעותה התגלות. החג נחוג במערב ב-[[6 בינואר]], שנים עשר ימים לאחר [[חג המולד]], ומקורו ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]].
== בכנסיות המזרחיות == ▼
מקור השם במילה היוונית אפיפניה (επιφάνεια) שמשמעותה התגלות. החג נחוג במערב ב-[[6 בינואר]], שנים עשר ימים לאחר [[חג המולד]], ומקורו ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]]. ב[[ארץ ישראל]] נוהגים ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] לחגוג את האירוע בטבילה ב[[נהר הירדן]], ליד המקום בו הוטבל [[ישו]] על ידי [[יוחנן המטביל]] באזור [[קאסר אל יהוד]]. האירוע נערך ב-[[18 בינואר]] לפי [[הלוח הגרגוריאני|לוח השנה המקובל]], שהוא ה-6 בינואר לפי [[הלוח היוליאני|לוח השנה היוליאני]] הנהוג בכנסייה האורתודוקסית.▼
אצל הנוצרים במזרח החג נחגג על פי [[הלוח היוליאני]], שחל ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] ב-[[18 בינואר]]. ב[[נצרות אורתודוקסית|כנסיות האורתודוקסיות]] ואצל [[נצרות מזרחית קתולית|הקתולים המזרחיים]] מסמל החג את ירידת [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] בצורת [[יונה]] ביום
{{ציטוט|וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחוּ־לוֹ וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃ וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצִיתִי בּוֹ.|מתי ג' 13-17|מרכאות=כן}}
במדינות סלביות אורתודוקסיות נוהגים לזרוק בתקופת החג צלב לתוך מקור מים והמוצא אותו זוכה לחסד לשנה הבא.
== בכנסיות המערביות == ▼
עד [[המאה ה-6]] נהגו ב[[ארץ ישראל]] לחגוג את [[חג המולד]] ביום חג ההתגלות. אחרי [[ועידת כלקדון]], במסגרת המאבק ב[[מונופיזיטיזם]], רצו להדגיש כי ל[[ישו]] שני טבעים. בחג המולד חגגו את היוולדו בשר ודם ובחג ההתגלות את הוולדו כאל. כנסיית ירושלים, בה היו מונופיזיטיסים ו[[אוריגנס|אוריגניסטים]] המשיכה לחגוג את חג המולד ב-6 בינואר עד אחרי שנת [[560]]. ב-560 קבע [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית]] כי את חג המולד יש לחגוג ב-25 בדצמבר, אולם חלפו שנים מספר עד שהשינוי הוטמע.▼
ב[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]] וב[[נצרות פרוטסטנטית|כנסיות הפרוטסטנטיות]], מסמל החג את סגידת [[שלושת האמגושים]] בפני ישו הילד.
מקור החג בפרק ב' ב{{ה|בשורה על-פי מתי}}:
{{ציטוט|בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ, בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם חֲכָמִים מִן הַמִּזְרָח. שָׁאֲלוּ: "הֵיכָן מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נוֹלָד? כִּי רָאִינוּ אֶת כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וּבָאנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ." ....וְהִנֵּה הַכּוֹכָב שֶׁרָאוּ בַּמִּזְרָח הִתְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּא וְנֶעֱמַד מֵעַל לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַיֶּלֶד. כִּרְאוֹתָם אֶת הַכּוֹכָב שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְרָאוּ אֶת הַיֶּלֶד עִם מִרְיָם אִמּוֹ. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר.|מרכאות=כן}}
▲== בכנסיות המזרחיות ==
▲אצל הנוצרים במזרח החג נחגג על פי [[הלוח היוליאני]], שחל ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] ב-[[18 בינואר]]. ב[[נצרות אורתודוקסית|כנסיות האורתודוקסיות]] ואצל [[נצרות מזרחית קתולית|הקתולים המזרחיים]] מסמל החג את ירידת [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] בצורת [[יונה]] ביום בו [[טבילת ישו|הוטבל ישו]] בידי [[יוחנן המטביל]] וקול משמים הכריז עליו כבנו של אלוהים, ולכן נוהגים המאמינים להיטבל בחג באופן טקסי ולהפריח יונים ,במדינות סאלביות אורתודקסיות נוהגים לזרוק בתקופת החג צלב לתוך מקור מים והמוצא אותו זוכה לחסד לשנה הבא.
==בארץ ישראל==
▲
▲עד [[המאה ה-6]] נהגו ב[[ארץ ישראל]] לחגוג את [[חג המולד]] ביום חג ההתגלות. אחרי [[ועידת כלקדון]], במסגרת המאבק ב[[מונופיזיטיזם]], רצו להדגיש כי ל[[ישו]] שני טבעים. בחג המולד חגגו את היוולדו בשר ודם ובחג ההתגלות את הוולדו כאל. כנסיית ירושלים, בה היו מונופיזיטיסים ו[[אוריגנס|אוריגניסטים]] המשיכה לחגוג את חג המולד ב-6 בינואר עד אחרי שנת [[560]]. ב-560 קבע [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית]] כי את חג המולד יש לחגוג ב-25 בדצמבר, אולם חלפו שנים מספר עד שהשינוי הוטמע.
▲== בכנסיות המערביות ==
▲ב[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]] וב[[נצרות פרוטסטנטית|כנסיות הפרוטסטנטיות]], מסמל החג את סגידת [[שלושת האמגושים]] בפני ישו הילד. החג חל ב-[[6 בינואר]] וערב החג, מכונה לעתים "הלילה השנים עשר", כמספר הימים מ[[חג המולד]]. החג נחוג בארוחות משפחתיות, השתתפות ב[[מיסה]], הענקת מתנות ותהלוכות שבהן נישא כוכב, סמל ל[[כוכב בית לחם]]. במדינות שונות כגון איטליה ישנה אמונה כי מכשפה ששמה לאיפניה מחלקת מתנות בדומה לסנטה קלאוס בתרבות האנגלו-אמריקאית. בצרפת ובמדינות דוברות צרפתית נוהגים להכין [[עוגת המלך|עוגות מלכים]] שעליהן כתרים המסמלים את שלושת האגמושים ובתוכן להחביא בובה מיניאטורית אשר המוצא אותה זוכה להיות מלך ליום אחד.
==ראו גם==
| |||