פנגנזה – הבדלי גרסאות

דוגמה לחיסרון האחרון שנמנה, היא התאוריה החלופית שהציע פרנסיס גלטון. במאמר שפרסם ואף שלח בדואר לדרווין{{הערה| • Francis Galton, "A Theory of Heredity", The Journal of the Anthropological Institute of Great Britain and Ireland, Vol. 5, (1876), pp. 331-332.}}, ניתח גלטון מספר נקודות הנחה בסיסיות של הפנגנזה, בהן שלכל יחידה בגוף נבטים נושאי תכונות משל עצמה (לפי דרווין - "גמולות"), ושהאורגניזם כולו בשל כך תלוי בכל יחידה לחוד בכל הקשור לתהליך התורשה. הנחות יסוד אלו נראו לגלטון מרחיקות לכת מידיימדי, מה שהוביל אותו להציג מנגנון חלופי, לפיו תהליך התורשה מתקיים על ידי "כוח מעצב כללי". משמעות הדבר היא שכוח זה רלוונטי לכל התכונות, שאינן "עצמאיות" כמו במודל של הפנגנזה, ושתכונות אינן עוברות ישירות מהורים לצאצאים, אלא עוברות לבני כל הדורות על ידי מנגנון משותף. במידה רבה, [[גילוי מבנה ה-DNA]] קרוב ל-100 שנים מאוחר יותר, תאם לנקודה מהותית זו בתאוריה של גלטון וסתר את תאוריית הפנגנזה של דרווין.