קלוד שאנון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: עריכה מיישום נייד |
מ שחזור לגרסה 18540990 מתאריך 05:04, 30 באפריל 2016 מאת דוד שי |
||
שורה 23:
===פריצה אקדמית===
בשנת [[1932]] החל ללמוד ב[[אוניברסיטת מישיגן]], שם לקח קורס בו נחשף לעבודותיו של [[ג'ורג' בול]]. בשנת [[1936]] סיים עם שני תארים, ב[[מתמטיקה]] וב[[הנדסת חשמל]], לאחר מכן החל לעבוד ב[[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס|מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] (MIT), שם עבד על [[מנתח דיפרנציאלי]], פרי עבודתו של [[
בשנת [[1937]] פרסם את עבודת המאסטר שלו, "ניתוח סימבולי של מעגלי [[קו תמסורת|תמסורות]] ו[[מיתוג]]"{{הערה|Claude Shannon, [http://dspace.mit.edu/bitstream/handle/1721.1/11173/34541425-MIT.pdf?sequence=2 A Symbolic Analysis of Relay and Switching Circuits], [[MIT]], August 10, 1937.}} אשר זיכתה אותו בפרס איגוד מהנדסי החשמל האמריקנים על שם אלפרד נובל לשנת 1940. [[הווארד גארדנר]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]] אמר כי "ייתכן וזוהי עבודת התזה החשובה ביותר והמפורסמת ביותר של המאה".
בעבודה זו הראה כי [[אריתמטיקה]] [[בסיס בינארי|בינארית]] ביחד עם [[אלגברה בוליאנית]] ו[[לוגיקה בוליאנית]] בפרט, יכולות להוות כלי עזר חשוב בפישוט מבנה של מערכות תמסורת אלקטרו-מכניות אשר יושמו באותה תקופה במערכות ה[[טלפוניה]]. הוא היה הראשון שחקר את השימוש במתגים על מנת ליישם פעולות לוגיות, דבר שעומד בבסיס הרעיוני של ה[[מחשב ספרתי|מחשב הספרתי]].
עבודתו של שאנון נעשתה לאבן דרך בתכנון הפרקטי של [[מעגל ספרתי|מעגלים ספרתיים]], ועיקר מחקרו התפרסם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. עבודתו הקפדנית סיפקה בסיס שהחליף כמה מן המערכות הייעודיות האחרות אשר יושמו באותה תקופה.
כחלק מהצלחתו, הציע בוש כי שאנון יבצע את המשך עבודתו המחקרית
בשנת 1940 מונה שאנון לעמית מחקר ב{{ה|מכון למחקר מתקדם} ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], שם דן ברעיונותיו עם [[הרמן וייל]] ו[[ג'ון פון נוימן]], ולעתים גם עם [[אלברט איינשטיין]] ו[[קורט גדל]].
===בעת המלחמה===
| |||