סטז'יז'וב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה "כתובית" לשדה "כיתוב" בתבנית# |
הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 3:
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=Strzyżów
|סמל=[[
|דגל=
|תמונה=[[
|כיתוב=מראה העיירה סטז'יז'וב
|מדינה=פולין
שורה 45:
===רבני העיירה===
העיירה נודעה ברבניה ובלמדניה. מסורת מפי הרב [[צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב]] מספרת שאף רב מרבני העיירה לא כיהן בה עד סוף ימיו, אם כי הרבנים מזמנו עד השואה כיהנו עד פטירתם. רבני העיירה (מ-[[1782]]) היו אברהם אריה לייב הלוי בן יהודה (רבו של הרב [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]] ה"ישמח משה"), שמואל הלוי גלאנטי, [[נפתלי צבי הורוביץ]] מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]], [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]], [[אלעזר שפירא]] מ[[לנצהוט]] בנו של רבי צבי אלימלך (כיהן מ-[[1838]] עד [[1857]] אז עבר ללנצהוט), ישראל דב גילרנטר בעל ה"רביד הזהב" תלמידו של הרב נפתלי מרופשיץ, [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]] (מייסד [[חסידות מונקאטש]]) בנו של הרב
הרב שלמה שפירא לא היה מרוצה מתפקידו וניסה לעוזבו כמה פעמים. ב-[[1882]] עת הוצעה לו רבנות [[מונקאץ']], עזב את סטז'יז'וב ביחד עם בנו הרב [[צבי הירש שפירא|צבי הירש]] ונכדו [[חיים אלעזר שפירא|חיים אלעזר]]. לאחר שעזב ביקשו אנשי עירו ממנו שיחזור אך סירב. בני הקהילה ניסו להציע את התפקיד לבנו הרב משה לייב שכיהן עד אז ב[[סאסוב]] אך גם הוא סרב. עקב זאת פנו בני סטז'יז'וב אל הרב אלתר זאב הורוביץ (צאצא ל[[חסידות מעליץ|אדמו"רי מעליץ]]), נינו של הרב נפתלי צבי מרופשיץ, לכהן ברבנות העיר. הרב אלתר זאב קיבל את התפקיד אך לאחר מספר שנים הגיע לגור בעיירה הרב משה לייב מסאסוב, בנו של רבה הקודם של סטז'יז'וב, הרב שלמה שפירא.
שורה 52:
===המאה ה-20 ושואת יהודי סטז'יז'וב===
ב-[[1900]] התגוררו בסטז'יז'וב 992 יהודים וב-[[1912]] מנתה הקהילה 1,150 נפשות שהיוו 51.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה.{{הערה|שם=דמו}} במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] נגרמו נזקים לבתי העיירה מחמת הקרבות וב-[[5 בנובמבר]] [[1918]] פרצו [[פרעות]] בעיירה, בתי עסק של בני הקהילה ניזוקו, חלק מהבתים נשדדו ושלושה יהודים נרצחו. ב-[[11 בנובמבר]]
ב-[[1921]] מנתה הקהילה 1,104 נפשות.{{הערה|שם=גן1}} ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] נחלקה הפעילות הפוליטית בקרב בני הקהילה בין התנועה הציונית ל[[אגודת ישראל]]. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בסטז'יז'וב 1,300 יהודים שהיוו 44.75 אחוזים מכלל תושביה.{{הערה|שם=דמו}} ב-[[1 בספטמבר]] תקפה [[גרמניה הנאצית]] את פולין, הצבא הפולני לא עמד ב[[מלחמת בזק|מתקפת הבזק]] הגרמנית והחל בנסיגה מהירה שהפכה למנוסה. ב-[[9 בספטמבר]], עם התקרבות הוורמאכט לעיירה נמלטו מסטז'יז'וב רבים מתושביה, וגם חלק מבני הקהילה היהודית, רובם ל[[דינוב]] ובהמשך ל[[לבוב]] שנכללה בשטח הכיבוש הסובייטי, מתוקף [[הסכם מולוטוב-ריבנטרופ]]. ב-[[10 בספטמבר]] [[1939]] נכבשה סטז'יז'וב על ידי הצבא הגרמני, מייד הוחל ברדיפת בני הקהילה והוטלו עליהם מגבלות תנועה ומסחר. בהמשך, נשלח חלק קטן מגברי הקהילה ל[[עבודת כפייה|עבודות כפייה]]. מאוחר יותר, הוחזר לסטז'יז'וב מינהל אזרחי בחסות הגרמנים וחלק מהפליטים מקרב בני הקהילה אשר נמלטו לאזור הכיבוש הרוסי, החליטו לשוב לעיירה ולהתאחד עם משפחותיהם.
| |||