אנרגיית רוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2\3 |
|||
שורה 216:
פוטנציאל הפקת חשמל מאנרגיית רוח בישראל נאמד בין 600 מגה ואט{{הערה|[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/nitur_2001_c_1.pdf ניצול אנרגיית הרוח לייצור חשמל], המשרד להגנת הסביבה }} ל-1,000 מגה ואט.{{הערה|[http://www.enconsol.co.il/Wind%20MOE%20UN%20(1988).pdf], אתר אנקונסול }}
בסוף 1980 נוסדה תוכנית ניצול אנרגיית הרוח בישראל על ידי משרד האנרגיה והתשתית. התוכנית הובלה על ידי הרפרנט ד"ר משה דן הירש בשת"פ של וועדת ההיגוי לניצול אנרגיית הרוח בישראל בה היו חברים ממשרד האנרגיה והתשתית, השירות המטאורולוגי, האוניברסיטה העברית, קמ"ג, חברת החשמל, הטכניון, המכון הביולוגי.{{הערה|[http://www.enconsol.co.il/Reaping%20the%20Wind%20(1985).pdf], אתר אנקונסול [http://www.enconsol.co.il/Wind%20MOE%20UN%20(1988).pdf], אתר אנקונסול}} במסגרת התוכנית בוצעו פעולות של איתור אתרים לטורבינות רוח וחוות רוח בהן הקמת טורבינות רוח כמתקני הדגמה בשת"פ עם גורמים שונים (מפעל ישקר במעלות, קיבוץ מעלה גלבוע, חברת חשמל בגוש שגב בגליל, ישוב בית יתיר, החברה לפיתוח יו"ש עם חברת פז ליד היישוב אלון מורה) ופעולות הכנה לרישוי שונות (בוועדות תכנון ובניה, מינהל מקרקעי ישראל, צה"ל, רשות שמורות הטבע, משרד הפנים, חברת החשמל) כשלב מקדים להקמת חוות רוח, מחקר ופיתוח והתחברות לרשת החשמל. ב-
בישראל פועלות כיום טורבינות רוח ב[[רכס בשנית|רכס חזקה]] (תל עסניה) שב[[רמת הגולן]] ליד היישוב [[אלוני הבשן]], וב[[גלבוע]] ליד היישוב [[מעלה גלבוע]].
| |||