הבדלים בין גרסאות בדף "טוף"

הוסרו 23 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
|colspan="2" style="text-align: center; background: #800000;"| <span style="color: white;">'''טוף'''</span>
|-
|colspan="2" style="text-align: center;"|[[תמונהקובץ:HoleInTheWallTuff.JPG|מרכז|250px|טוף]]
|-
|'''סוג הסלע'''
הטוף הוא התגבשות של החומרים הגעשיים בתנאי חום ולחץ מסוימים לסלע.
 
אם החלקיקים הנוצרים מההתפוצצות קטנים מספיק הם נקראים "אפר געשי", (בגודל גרגירי [[חול]] או אף קטנים יותר). חלקיקים אלה הם סיגים של גושי [[לבה]] שהושלכו לאוויר בשל התפרצויות של קיטור וגזים אחרים והתמלאו בשלפוחיות בשל התפשטות הגזים בתוכם כשעדיין היו במצב נוזלי.
 
נראה שלא היה שום [[יחידת זמן גאולוגית|עידן גאולוגי]] שלא הייתה בו התפרצות געשית, ולכן מוצאים סלעי טוף מעידן ה[[פרקמבריון]] ועד ימינו.
 
==החומרים המצויים על מדרונות הרי הגעש==
[[תמונהקובץ:Welded_tuff_at_Golden_Gate_in_Yellowstone.JPG|שמאל|ממוזער|300px|טוף מרותך (אִיגְנִימְבְּרִיט) בכניסה ל[[הפארק הלאומי ילוסטון|פארק הלאומי ילוסטון]]]]
שלושה סוגי מחלקות של חומרים מיוצגים בין שכבות האפר הרופפות המכסות את מדרונותיהם של הרי געש רבים:
*אפר אמיתי מהסוג שתואר לעיל.
 
==צורות ההתגבשות של האפר הגעשי==
 
===גודל הגרגרים של האפר ופיזורו===
 
אם שכבות האפר הצטברו באזורי יבשה, כמו שכבות האפר המצויות סמוך להרי הגעש [[אטנה]] ווזוב, הטוף יהיה בנוי מחומרי געשיים בלבד ברמה משתנה של גודל גרגרים, מעורב בחומר אורגני כדוגמת [[עץ (חומר גלם)|עץ]], צמחייה וכו'. לעומת זאת, הרי געש רבים מצויים קרוב לים, והאפר הנפלט מהם מתערב עם חומרי משקע המצטברים בתחתית הים. באופן זה נוצר בוץ או חול געשי ובמקרים מסוימים [[אבן גיר]] מעורבת באפר. למעשה, רוב סלעי הטוף המצויים בתצורות עתיקות מכילות תערובת של [[חרסית]], חול, ולעתים קונכיות [[מאובן|מאובנות]]. דבר המוכיח כי שכבות אלו נוצרו מתחת למים.
 
חלוקים מעוגלים קטנים של זכוכית ספוגית מאוד ממוצא געשי מפוזרים בתוך הבוץ המרכיב חלק נכבד מקרקעית הים. חלוקים אלה צפו מהחוף או הושלכו מהרי געש תת-ימיים, והוסעו למרחקים של מאות קילומטרים לפני ששקעו לקרקעית. הוכח בניסוי ש[[פומיס]] (לבה זכוכיתית, חומצית, קצפית־נקבובית וקלה ביותר) מסוגים מסוימים מסוגלת לצוף על מי הים במשך יותר משנה. מרבצי הים המכונים "חימר אדום" והמצויים במעמקים הם ברובם ממוצא געשי ונכון לכנותם "שכבות טוף תת-מימיות".
 
 
מלבד החומרים שהתווספו לטוף כגון שברים של סלעים עתיקים, חתיכות עץ וכו', תכולת שכבת האפר מכילה סלעים געשיים גבישיים. גבישים ימצאו בטוף אם הלבה בלוע הר הגעש הייתה מצויה בטמפרטורה שבה היא מתחילה להתמצק. הגבישים יכולים להגיע לגודל ניכר כדוגמת גבישי ה[[לוסיט]] המצויים במדרונות הוזוב. רבים מגבישים אלה הם בעלי צורה מושלמת מכיוון שצמחו בתווך נוזלי שלא היה צמיג מדי. גבישים איכותיים של [[אוגיט]] ו[[אוליבין]] מצויים בשכבות האפר של הוזוב והרי געש נוספים, עתיקים וצעירים. גושים של המינרליים הגבישיים אלה ([[אנורתיט]], אוֹלִיבִין, אוגיט ו[[הורנבלנדה|הוֹרְנְבְּלֶנְדֶה]]) מצויים בסלעי הטוף של רבים מהרי הגעש באיים ב[[הים הקריבי|ים הקריבי]]. סלעי הטוף קרויים "טוף גבישי" במקרים שגבישים מצויים בהם בשפע. רוב האפר בהתפרצות הגעשית באי [[מרטיניק]] ב-[[1902]] היה מורכב מגבישים זעירים מוקפים בשכבת זכוכית דקה, משום שברגע ההתפרצות הלבה כמעט והתגבשה לגמרי למסת גבישית.
=== סלעי טוף רֵיוֹלִיטִיים ===
 
[[ריוליט]] הוא סלע געשי חומצי (מעל 10% [[קוורץ]]). סלעי טוף רֵיוֹלִיטִיים מכילים שברים ספוגיים דמויי זכוכית ושברים המכילים קוורץ, [[פצלת השדה]] [[ביוטיט]] וכו'. סלעי טוף צעירים מסוג זה קיימים ב[[איסלנד]], הונגריה, [[נבדה]] ו[[ניו זילנד]]. אבן הספוג השבורה היא שקופה ואִיזוֹטְרוֹפִּית (זהה בתכונות פיזיקליות של חומר מכל כיוון שהן נמדדות). לחלקיקים קטנים מאוד יש צורה חרמשית או צורה דו־קעורה המראה כי הם נוצרו מניפוץ הזכוכית בעלת השלפוחיות. לעתים מכנים זאת מבנה-אפר.
 
סלעי טוף דומים קיימים ב[[ויילס]] ובמחוזות נוספים של [[בריטניה]] אך הם שונים מהותית בשל תהליכי צֵרוּר (תהליך כימי שבו נספגו בטוף תמיסות של [[צורן דו-חמצני]] (סיליקה) שהוסיפו לטוף מינראלים כדוגמת [[אופאל]], [[כלקדון (מינרל)|כלקדון]] וקוורץ) ו-devitrification (תהליך בו זכוכית מקוררת לאיטה ונוצרים בה גבישים). הנוכחות התדירה של גבישי קוורץ שעברו [[בליה]] בלבה רֵיוליטית, עוזרת לאבחן את טבעם של סלעי הטוף.
ב[[סקוטלנד]], דרבישייר ו[[אירלנד]] בשכבות של תור ה[[קרבון]], ובסלעים העתיקים עוד יותר של אזור האגמים, והרמות הדרומיות של סקוטלנד ווילס. צבעם של סלעי טוף אלה שחור, ירוק כהה או אדום. קיימת שונות גדולה בגודל הגרגרים המרכיבים אותם. בחלק מהם מצויות [[פצצה געשית|"פצצות"]] מעוגלות ספוגיות בקוטר 30 ס"מ ויותר, ובשל מקורן התת-מימי הם מכילים [[צפחה]], אבן חול, חצץ וחומרי משקע אחרים, ולעתים הם מכילים מאובנים.
 
סלעי טוף בזלתי צעירים מצויים באיסלנד, [[איי פארו]], אי [[יאן מאיין]], סיצליה, וזוב, [[איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ'|איי דרום סנדוויץ']] , [[סמואה]] וכו'. בהשפעת הבליה הם מכילים את מינרלים מ[[קבוצת הכלוריט]] וכן קלציט, [[סרפנטין]] ובמיוחד כשהלבה כוללת [[נפליט]] או לוסיט הם עשירים ב[[זאוליט]]ים, כגון [[אנלציט]], [[פרהניט]], [[נתרוליט]], [[סקולציט]], [[חבזיט]], [[היולנדיט]] וכו'.
 
הרי געש בזלתיים פלטו כמות גדולות של [[סקוריה]] שחורה שלאחר התגבשות עברה בליה והפכה לסלע רך אדום המכונה [[פאלאגוניט]]. טוף מסוג זה מצוי באיסלנד ובסיציליה.
במהלך הזמן פועלים על סלעי הטוף שינויים בנוסף לתהליך הבליה. לעתים הם מעורבים בתהליך קימוט ועקב כך הסלעים נגזרים ונקרעים. רבים מהצפחות הירוקות של אזור האגמים הם אפר עדין שנבקע. הצבע הירוק הוא תוצאה מהתפתחות גבישי כלוריט.
 
בין ה[[שיסט|שיסטים]]ים הגבישיים של אזורים רבים מצויים שכבות ירוקות או שיסטים ירוקים הכוללים קוורץ, הורנבלנדה, כלוריט או ביוטיט, [[תחמוצת ברזל|תחמוצות ברזל]], פצלת השדה וכו', והם כנראה טוף שעבר התמרה והתגבש מחדש. סלעים אלה מצויים לרוב בצמוד ל[[אפידיוריט]] ושיסטים של הורנבלנדה שהם במקביל התמרה של לבה ו[[סיל]]. חלק מהשיסטים של כלוריט הם כנראה שכבות אפר געשי שעברו התמרה.
 
הסלעים המכונים "שכלשטיין" המצויים בדבון ובגרמניה מכילים משקע טוף מבוקע שעבר גיבוש מחדש. חלקם שמרו על המבנה המקוטע אף שהלאפילי (גֻלוֹת געשיות) בתוכם שטוחים ומתוחים. החללים בתוכם מכילים בדרך כלל קלציט, אבל לעתים קוורץ.
 
==שימושי הטוף==
[[תמונהקובץ:Tuffstein bild1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מחצבה|מחצבת]] טוף ב[[גרמניה]]]]
בארץ הצליח מפעל "טוף [[מרום גולן]]" לשכנע גננים רבים להשתמש בטוף מרוסק כתחליף לקרקע גידול. למצע המבוסס על טוף כמה יתרונות בהשוואה לקרקע רגילה: הטוף שומר על יציבות המבנה לאורך שנים, הטוף נקי מזרעי עשבים, הטוף הוא מצע יציב שאין בו חלקיקי [[חרסית]].
על פי אתר המפעל, 70% מהחממות בארץ משתמשות בטוף כמצע גידול, וכן משתמשים בו גם בשטחים פתוחים, לדוגמה בגינון של [[מיני ישראל]]. כן נוהגים להשתמש באבן הטוף המרוסק גס לחיפוי על אדמה באדניות למניעת לכלוך והתזת בוץ על קירות הבית בחורף.