ויקיפדיה

יהדות נאולוגית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Budapest Große Synagoge Fassade 8.JPG|ממוזער|300px|חזית [[בית הכנסת הגדול של בודפשט|בית הכנסת הנאולוגי הגדול בבודפשט]], הרביעי בגודלו בעולם.]]
 
'''נאולוגים''' ([[הונגרית]]:{{כ}} neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ב[[יהדות הונגריה]]. מבחינה חברתית, נטה ציבור זה להשתלבות באוכלוסייה הכללית; מבחינה דתית, הושפעו הרבנים שהיו מזוהים עמו [[זכריה פרנקל#האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית|מהאסכולה הפוזיטיבית-היסטורית]], שגם [[היהדות הקונסרבטיבית]] רואה עצמה כממשיכת דרכה. המחלוקת בינם ל[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] התמסדה ב-[[1871]], [[הקרע ביהדות הונגריה|ושני הציבורים פנו להקים גופים ארציים נפרדים]]. הנאולוגים נותרו כסיעה עצמאית גם [[חוזה טריאנון|בשטחים שהועברו]] ל[[אוסטריה]], [[יוגוסלביה]], [[צ'כוסלובקיה]] ו[[רומניה]] ב-[[1920]], ועודם המגזר הגדול ביותר בין יהודי הונגריה עצמה.
 
==התפתחות==
[[תמונהקובץ:-CHORIN (CHORINER), AARON.jpg|שמאל|ממוזער|120px|הרב [[אהרן חורין]].]]
כבכל מרכז אירופה, התפוררה החברה היהודית הישנה ב[[ממלכת הונגריה]] תחת לחץ השינויים שהתחוללו מסוף המאה ה-18. [[כתב הסובלנות]] של הקיסר [[יוזף השני]] הגביל את האוטונומיה המשפטית של הקהילות, כפה מערכת חינוך ציבורית ואפשר התערות הדרגתית בחיי הכלכלה. תהליכי העיור והפיתוח שעברו על הונגריה בעשורים הבאים לא פסחו על אוכלוסייתה היהודית, ורבים פנו להשתלבות בחברה הכללית תוך זניחת אורח החיים המסורתי ושמירת המצוות.{{הערה|לסקירה מקיפה של תהליך זה, ראו: מיכאל סילבר. '''שורשי הפילוג ביהדות הונגריה: תמורות תרבותיות וחברתיות מימי יוסף השני ועד ערב מהפכת 1848'''. חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, 1985.}} נוצר ניכור בין השמרנים לליברלים, שיוביל שני דורות מאוחר יותר לפילוג רשמי.{{הערה|פטאי, עמ' 225.}} כמו כן, עוד בשנות ה-30 קראו בחוגים הלאומיים ליהודים לערוך רפורמה מקיפה בנושאים כמו דיני ה[[כשרות]] שתאפשר להם להתמזג בחברה כתנאי ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]]. מתַּקנים מכל הגוונים דחו דרישה זאת בתוקף וטענו כי השינויים צריכים להיערך מהיותם ראויים כשלעצמם.{{הערה|סילבר, '''Impact''', עמ' 136-140.}}
 
שורה 11:
מי שנחשב לרב הנאולוגי הראשון הוא [[ליב שוואב]], שהגיע לכהן בפשט ב-1836. כתלמידו של הרב [[חיים דייטשמן]], היה שוואב נציג בולט של [[תנועת ההשכלה#גליציה ויתר אוסטריה|תנועת ההשכלה במוראביה]]: הוא היה הראשון בחבל להנהיג דרשה בגרמנית במקום ביידיש ועודד לימודי חול, דבר שקומם עליו את ההנהגה השמרנית. כשהתקבל בפשט קבע כי לא יסכים לסידור שהתקיים בווינה, בה ניצב רב מסורתי שהיה אמון על ענייני הלכה בצלו של מנהיימר הדרשן, אלא ייטול על עצמו את שני התפקידים גם יחד: הוא נשא דרשות בגרמנית צחה ב'חסד נעורים' לצד מסירת הפלפול הדו-שנתי ביידיש בבית-הכנסת הישן, פיקח על הכשרות והטהרה וגם על בית-הספר. את דוגמתו חיקו ממשיכיו ביתר הארץ. שניים מתלמידיו במוראביה, הרבנים [[לאופולד לעף]] ו[[צבי הירש פאסל]], התקבלו אף הם בקהילות מודרניות יחסית, [[סגד]] ו[[נג'קניז'ה]]. באמצע המאה היו בממלכה עשר עדות שאימצו את מנהג וינה, בערים הגדולות.
 
אף כי בהונגריה היו רבנים אינטלקטואלים שעסקו ב[[חכמת ישראל]] ובניתוח ביקורתי של הדת, ולעף בראשם, משקלם היה נמוך; הציבור הנאולוגי הובל על ידי פרנסים שלא התעניינו בכך.{{הערה|שם=סלר}} [[מיכאל מאיר]] כתב כי אפילו בשנות ה-60, {{ציטוטון|הנושאים הבוערים של ה'רפורמה' (הגרשיים במקור) בהונגריה}} נגעו לעניינים אסתטיים כמו מיקום הבימה והחופה, {{ציטוטון|שהפסיקו מזמן לעורר דיון בגרמניה ואומצו שם על ידי האורתודוקסים המודרניים.}}{{הערה|Michael Meyer. '''Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism''', 1995. עמ' 194.}} השפעת חלוצי [[היהדות הרפורמית]] בגרמניה, בראשות [[אברהם גייגר]], הייתה מועטה ביותר. אפילו לעף ראה ב[[זכריה פרנקל]] וב[[שלמה יהודה רפפורט]] את מוריו, ויצא נגד האסיפות שהוביל גייגר בשנות ה-40. בוגרי [[בית המדרש לרבנים בברסלאו]], מוקד האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית בראשותו של פרנקל, היו מבוקשים מאוד בקרב הקהילות ההונגריות הליברליות יותר. עיקר מאמציהם של הנאולוגים בתחום הדתי כוונו לכונן מוסד ברוח דומה בארצם.{{הערה|שם=סלר|סילבר, '''Impact''', עמ' 121-127.}} הרב הנאולוגי [[חנוך יהודה קאהוט]] היה לימים אחד ממייסדי [[בית המדרש לרבנים באמריקה]], ממנו צמחה [[היהדות הקונסרבטיבית]] המזהה את עצמה אף היא עם הקו של ברסלאו; שיעור ניכר מהחברים בדור הראשון של 'בתי הכנסת המאוחדים', אגף הקהילות של בית המדרש שם, כיהנו אף הם קודם בעדות נאולוגיות בהונגריה.{{הערה|Michael R. Cohen, '''The Birth of Conservative Judaism: Solomon Schechter's Disciples and the Creation of an American Religious Movement''', Columbia University Press, 2012. עמ' 79.}}
[[תמונהקובץ:Lipot Loew.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב [[לאופולד לעף]]]]
 
בימי [[מהפכת 1848]] פעלו במספר ערים בממלכה רפורמים קיצוניים בראשות [[אדא הורן|יצחק איינהורן (אדא הורן)]], שהושפע מ[[שמואל הולדהיים]]. הרב מסגד וחותנו-פטרונו, [[ליב שוואב]] אב"ד פשט, רדפו אותם.{{הערה|כ"ץ, עמ' 54.}} ב-1850, לאחר דיכוי המרד ההונגרי, ביקש הממשל האוסטרי מהציבור היהודי לגבש הצעה להקמת ארגון מייצג. בספטמבר 1851 התכנסה ועדה שמנתה את לעף, שוואב ומקורבים אליהם וערכה חוקה לציבור היהודי, שלא התקבלה לבסוף. הנציגים התנגדו לשינויים בתחומים כמו כשרות, דיני אישות ושבת ותבעו את סגירת האגודה של איינהורן; השלטונות נעתרו להם. במקביל תמכו בהחלת השינויים האסתטיים בכלל הארץ ושאפו להקים סמינר מודרני כמוסד היחיד שבו ניתן יהיה להסמיך רבנים. היוזמה האחרונה נתפשה על ידי השמרנים כאיום חמור. מאפיין נוסף, כתב [[יעקב כ"ץ (היסטוריון)|יעקב כ"ץ]], היה "הוויתור על ניסיון לכפות את קיומן של המצוות – אם בכפייה פיזית באמצעות השלטונות, אם בכפייה חברתית." באותה שעה ביקש הרב [[מאיר איזנשטטר]], נציג האורתודוקסים, כי הממשלה תחזיר לרבנים חלק מהסמכויות שהיו להם בעבר לטפל ב"גורמים כפרניים."{{הערה|כ"ץ, עמ' 53-55.}}
שורה 18:
בנוסף ליריבותם עם יורשי [[החת"ם סופר]] ב[[פרשבורג]], התנגדו לעף ומחנהו גם ל[[עזריאל הילדסהיימר]] ה[[נאו-אורתודוקסיה (יהדות)|נאו-אורתודוקסי]], שמונה לרבה של [[אייזנשטט]] ב-1851. בעוד שסברו כי הראשונים לא הציעו דבר לציבור העירוני והמשכיל, הילדסהיימר היה מקרה אחר. הם האשימו אותו כי אימוצו את המודרנה שטחי בלבד וכי המוסד שהקים באייזנשטט, בו שולבו לימודי חול, הוא למעשה "ישיבה פולנית בתחפושת." ב-1858 פרסם הרב מסגד ביקורת צינית על איכות ההוראה שם ותיאר אותו כנחות מברסלאו.
 
המתח בין הפוזיטיבים-היסטוריים לנאו-אורתודוקסים בגרמניה התפוצץ עם פרסום "דרכי המשנה" של זכריה פרנקל, בו הביע את דעתו כי ב[[הלכה למשה מסיני]] הכוונה היא למנהגים עתיקים שהתקבלו ככאלה. [[רש"ר הירש]] הוקיע את פרנקל ככופר ב[[תורה מן השמים]]. הילדסהיימר, לעף ותומכיהם נטלו חלק בפולמוס שהתעורר.{{הערה|שם=אלנ}} ספיחי העימות הגיעו לשיאם בהונגריה ב-1863, כש[[היינריך גרץ]], איש אסכולת ברסלאו, פרסם מאמר בו פירש את ישעיהו נ"ג כהתייחסות לעם ישראל הנגאל ככלל, ולאו דווקא ל[[משיח]] מסוים. הכנסייה הקתולית תבעה אותו בבית משפט בווינה באשמת כפירה. הילדסהיימר, שהביע תדיר חשש מכך שדעת הקהל לא רואה הבדל בין שתי הקבוצות בכל הקשור לשמירת מצוות, ניצל את ההזדמנות להפגין שוב כי ישנם הבדלים [[דוגמה|דוגמטיים]] מכריעים ביניהן וארגן עצומה נגד ההיסטוריון שגינה אותו ככופר באמונה במשיח ובאמיתות המקורות (הוא תקף גם את רבה האורתודוקסי של וינה, [[אלעזר הלוי איש הורוויץ]], כשזה סירב להצטרף למסע נגד גרץ והעיד לטובתו). בני חוגו של לעף, שלגלגו מזה שנים על נסיונותיו של הילדסהיימר לבסס לעצמו מוניטין אקדמיים בתחום [[חכמת ישראל]], עטו אף הם על הפרשה והציגו אותו כ"פונדמנטליסט" המתנגד למחקר מדעי בכתבי הקודש.{{הערה|שם=אלנ|David Ellenson, '''Rabbi Esriel Hildesheimer and the Creation of a Modern Jewish Orthodoxy''', University of Alabama Pres, 2003. עמ' 30-3430–34, 40-42.}} מתוך כ-350 רבנים שכיהנו אז בהונגריה, בערך 70 ניצבו מחוץ למחנה האורתודוקסי.{{הערה|שם=סילבר}} אז כמקודם, משקלם של הרבנים היה שולי יחסית והפרנסים הוסיפו לקבוע את הטון. הסכסוכים בתוך הקהילות בין שמרנים לדוגלים בהתערות והעימותים האינטלקטואליים בין הרבנים הביאו את יהודי הונגריה למצב של [[מלחמת תרבות]] במהלך שנות ה-60.{{הערה|שם=סילבר|Michael K. Silber. '''[http://www.academia.edu/3260113/The_emergence_of_ultra-orthodoxy_The_invention_of_a_tradition The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition]'''. Harvard University Press, 1992. עמ' 35-36.}}{{הערה|שם=אלנ}}
 
==חלוקת הקהילות==
{{ערך מורחב|הקרע ביהדות הונגריה}}
ב-[[1867]] עלתה היוזמה בקרב ראשי קהל פשט לכונן ארגון הנהגה מרכזי. האורתודוקסים ראו זאת כמזימה שתאפשר ליריביהם להשתלט עליהם. כשלא הצליחו לשכנע את השלטונות לבטל את קונגרס הייסוד, ניסו לשתק אותו ולבסוף הגישו אולטימטום בדרישה לקבוע כי ה[[שולחן ערוך]] יהווה בסיס לכל החלטה שתתקבל. כשהנשיא [[איגנאץ הירשלר]] סירב לקבל זאת בטענה כי מדובר בנושא דתי בו אינם מוסמכים לדון, פרשו כמחצית מהצירים השמרנים ודרשו ארגון ארצי משלהם. הילדסהיימר והמתונים נותרו במליאה. עמדת היוצאים התקבלה לבסוף, והם הקימו ועד נפרד.
 
כמעט כל הקהילות הליברליות הצטרפו לארגון החדש שהוקם ב-1871 על יסוד התקנות שהתקבלו בקונגרס, "הלשכה היהודית הארצית." הם נודעו בקיצור כ"קונגרסאים" (Kongresszusi) או "נאולוגים".{{הערה|Margit Balogh, Jenő Gergely. '''Egyházak az újkori Magyarországon, 1790-1992: kronológia'''. MTA Történettudományi Intézete, 1993 . עמ' 51.}} מספר מצומצם של עדות שנטו לעמדה זו – קבוצות מיעוט שפרשו מעדות האם האורתודוקסיות שלהן עקב החלוקה הארצית אך העדיפו לא להצטרף ללשכה, או כאלה שאחזו בקו מתון – לא נספחו, אלא נותרו במעמד של עצמאי של [[קהילות הסטטוס קוו אנטה]]. הממשלה הכירה בחלוקה המנהלית בין היהודים אך הוסיפה לראות בהם בני אותה דת, למרות שיריביהם הצהירו כי הנאולוגים משתייכים לאמונה נפרדת. השלטון הגדיר את שלוש הקבוצות כ'פלגים' (irányzat), אך לא כזרמים דתיים (vallásfelekezethez).{{הערה|Raphael Patai, '''The Jews of Hungary: History, Culture, Psychology'', Wayne State University Press, 1996. (להלן: '''פטאי''') עמ' 322.}}
שורה 34:
בטבלה למטה מצויה התפלגות היהודים בממלכה לפי השתייכות. מ-1920, עקב [[חוזה טריאנון]], אבדו שטחים נרחבים שמרבית היהודים בהם היו אורתודוקסים. מפקד 1944 נערך ערב השילוחים למחנות בטריטוריה שלאחר טריאנון בלבד; מפקד 1948 שיקף את אובדן החיים בשואה.{{הערה|שם=בב}}
 
{|border="1" style="clear:both;" class="wikitable" align="center" cellpadding="2" cellspacing="0" width="98%"
| שנה || קונגרסאים/נאולוגים (%) || אורתודוקסים (%) || סטטוס קוו (%) || יהודי הונגריה (סך הכל)
|-
שורה 52:
==כזרם ממוסד==
===מהפירוד ועד מלחמת העולם השנייה===
[[תמונהקובץ:91-18-2b.jpg|שמאל|ממוזער|280px|בית-המדרש לרבנים בבודפשט, 1902.]]
לאחר הפרישה אימצו העסקנים שהנהיגו את הלשכה קו זהיר: הם חששו כי הממשלה תאמץ את קביעת הצד השני לפיה הם מהווים דת חדשה, ושאפו למזעור הפערים. לעף, שהלך והתקרב לעמדותיו של גייגר, איבד את רוב השפעתו עוד בטרם הקונגרס שהוא עצמו התנגד אליו. במהלך הפילוג הביע תמיכה בזכותם של האורתודוקסים לנהל את ענייניהם בעצמם. הנהלת [[בית המדרש לרבנים בבודפשט]], שהוקם לבסוף ב-1877 לפי מתכונת האבטיפוס בברסלאו ובו הוכשרו מרבית רבני הנאולוגים, ניתנה ל[[משה אריה בלוך]]. בוגריו היו שמרנים למדי.{{הערה|Adele Berlin, '''The Oxford Dictionary of the Jewish Religion''', Oxford University Press, 2011. עמ' 532-533.}} השינויים הקיצוניים ביותר, בהתאם לדרישת הציבור, היו הכנסת עוגב ומקהלות מעורבות לבתי כנסת נאולוגיים רבים. נוסח התפילה שומר במלואו למעט קהילות ספורות שהשמיטו את [[כל נדרי]] או [[אב הרחמים]].{{הערה|שם=אא}} לא הונהגו אפילו טקסי [[קונפירמציה#קונפירמציה ביהדות|קונפירמציה]] לצעירים;{{הערה|'''CCAR Yearbook 1911''', [https://archive.org/stream/yearbookcentral16rabbgoog#page/n231/mode/1up עמ' 225].}} משפחתו של [[בנימין זאב הרצל]] ערכה את הבר-מצווה שלו ב[[בית הכנסת הגדול של בודפשט]] ב-[[1873]], אך נאלצה לארח את הקונפירמציה בביתה הפרטי.{{הערה|עמ' 14 .Jacques Kornberg, '''Theodor Herzl: From Assimilation to Zionism''', Indiana University Press, 1993}} בהונגריה נותר כלל הציבור נותר מחויב להשתייך לעדות השונות, נוצריות ויהודיות כאחד, ולשלם להן מסים. קהילות הנאולוגים נשלטו בידי הפרנסים וחבריהן היו לרוב אדישים ומרוחקים מחיי הדת, ונטו להתערות מלאה בחברה הסובבת. רבני הקונגרסאים לא נקראו להביע את דעתם לעתים קרובות, השפעתם הייתה מועטה והם היו מעורבים בסוגיות הלכתיות בודדות. ב-[[1895]], כשהונהגו לראשונה נישואים אזרחיים שאפשרו לבני הדתות השונות להתחתן, דחו הכל את עמדתו של הרב שאנדור רוזנברג מ[[אראד]] שהציע להכיר באיחודים כאלה כשהוא מצהיר כי רק נישואין עם שבעה עממים ועובדי אלילים נאסרו במפורש, ו[[עמנואל לעף]] הפריך את טיעוניו. בעת מלחמת העולם הראשונה, בתקופה בה רבו ה[[עגונות]], עסקו בסמינר במחקר נרחב בשאלת התרתן, ובעת מלחמת העולם השנייה, כשהממשלה אסרה על שחיטה כשרה מטעמים של צער בעלי חיים, הם אסרו [[המאבק על השחיטה הכשרה|הימום חשמלי של הבהמה]] כדי לעקוף את החוק.{{הערה|שם=אא|יהודה שוויצר. '''[http://www.jstor.org/stable/23535836 רבנים קונסרבטיבים בקהילות המתבוללות בהונגריה]'''.}} פולמוס אחר שרבני הנאולוגים נקראו להשתתף בו היה המאבק בציונות, הנושא היחיד שגישר על הקרע. ב-[[8 בספטמבר]] [[1897]] פרסמו שני הארגונים הארציים הצהרה משותפת בעיתונות, במפגן חסר תקדים של אחדות. הרב שמואל כהן מפשט, שנותרה מרכזם של הקונגרסאים, כתב: {{ציטוטון| בהונגריה, הציונות השואפת להפוך זרם דתי ללאום לעולם לא תזכה בתומכים}}. הרב אריה ליפשיץ, יו"ר הוועד המנהל של הפלג האחר, הוסיף: {{ציטוטון|ביחס לציונות, האורתודוקסים עומדים בדעה אחת עם היהודים המתקדמים. אף הם מגנים את התנועה הפזיזה, החוטאת נגד הדת ונגד הפטריוטיות גם יחד. ה[[מגיארים]] בני דת משה חפצים לפרוח כאן, בביתם; אין להם כל כוונה להקים מדינה יהודית בפלשתינה.}}{{הערה|פטאי, עמ' 340-341.}}
 
הממסד הנאולוגי הושתת על כמה רמות: הקהילות, המחוזות והלשכה הארצית. קונגרס כלל-יהודי נועד להיות מכונס מדי פעם בפעם, אך הפילוג סיכל מתווה זה. ב-1907 דחתה הממשלה ניסיון להתוועדות כזו מחשש שהיעדרות האורתודוקסים תבסס הכרה בדעת הקהל בקיומם של שני זרמים נפרדים, דבר שהיה מנוגד למדיניותה הרשמית. היעדרו של גוף נבחרים זה העביר את הסמכויות למעשה לידי נשיאי המחוזות, שבחרו את יו"ר הלשכה. הראשון שמילא תפקיד זה, ממרץ 1871, היה מרטון שווייגר, אם כי בפועל ניהל את העניינים מזכירו יוסף שימון. ב-1905, עם מות שווייגר, ירש אותו מור מזיי שנפטר ב-1925. מחליפו, שנכנס לתפקיד רק ביוני 1927 עקב סיבוכים בירוקרטיים, היה פרנץ מזיי. הוא מת כעבור חודש. ממלא מקומו אדולף קונר התפטר בפברואר 1932. מרכיב מרכזי של הפוליטיקה בלשכה היה החיכוך בין ראשי קהילת פשט הגדולה והעשירה – ב-1880 היו לה 64,000 חברים, מתוך כ-230,000 נאולוגים בכל הונגריה; ב-1930 עלה המספר ל-173,000, כמעט 60% מכלל הארץ – לבין הממסד הרשמי. עם התפטרות קונר החליט שאמו שטרן, הנשיא בפשט, לרוץ בבחירות להחלפתו ולאחד את שתי המשרות. יוזמתו של שטרן עוררה התנגדות עזה, אך בנובמבר 1932 קיבל את מירב הקולות וצלח בתוכניתו.{{הערה|שם=קצבורג}} הוא ידוע בשל התפקיד שמילא בימי [[שואת יהודי הונגריה]].
 
ב-[[1896]] היו 538 עדות מסונפות ללשכה הארצית הנאולוגית, מתוכן 179 קהילות-אם מבוססות והיתר כפופות אליהן. כמעט כולן שכנו במרכז ובמערב המדינה, באזורים המפותחים כלכלית.{{הערה|Kinga Froimovich, '''Who Were They? Characteristics of the Religious Trends of Hungarian Jewry on the Eve of their Extermination'''. התפרסם ב: '''Yad Vashem Studies''', גיליון 35, 2007. עמ' 149.}} בזירה הפוליטית, היו חברי הפלג – כמו הנוצרים הפרוטסטנטים – מזוהים עם המחנה הליברלי, ששאף ליצור זהות לאומית [[מגיארים|מגיארית]] אחידה וחילונית לבני העמים השונים בממלכה. נציגיהם בפרלמנט תמכו במדיניות המגיאריזציה הנוקשה שננקטה כלפי המיעוטים האתניים, במאבק בזכויות-היתר של [[הכנסייה הקתולית]] ובקידום חקיקה אזרחית שנועדה להחליש את שליטתה של זו בחברה הכללית.{{הערה|Paul A. Hanebrink, '''In Defense of Christian Hungary: Religion, Nationalism, and Antisemitism, 1890-1944''', Cornell University Press, 2006. עמ' 21-22.}} בשנות ה-90 של [[המאה ה-19]] הובילו הנאולוגים את המערכה הציבורית להפיכת היהדות ל"דת מקובלת" (bevett vallás) על ידי המדינה, מעמד שנשלל ממנה עד עתה; הכרה כזו הקנתה תמיכה כספית מצד הרשויות, חייבה אספקת שירותי דת במוסדות רשמיים כמו הצבא ואפשרה לבני אמונות מקובלות אחרות להצטרף אליה כמומרים. ב-[[15 במאי]] 1895 אישר הפרלמנט את החוק הנדרש.{{הערה|פטאי, עמ' 363.}} עם זאת, הממשלה דחתה שוב ושוב את מינויים של רבנים מייצגים לבית העליון, כפי שניתן לדתות האחרות. לבסוף, רק [[עמנואל לעף]] נבחר לתפקיד זה ב-[[1927]], והוא היה היחיד שכיהן בו, במקביל לאורתודוקסי [[יעקב קופל רייך]].
 
[[תמונהקובץ:Szegedzsinagoga2.jpg|שמאל|ממוזער|280px|פנים בית הכנסת החדש של סגד.]]
ב-1920, לאחר [[חוזה טריאנון]], אבדו להונגריה חבליה הצפוניים שהיו מיושבים אורתודוקסים בצפיפות.{{הערה|שם=בב}} החלוקה בין שלוש הסיעות ביהדות הונגריה הוסיפה להתקיים, גם מבחינת ההכרה חוקית של השלטונות, ב[[סלובקיה]] ו[[זקרפטיה|ברוס התת-קרפטית]] שהועברו לשלטון [[צ'כוסלובקיה]];{{הערה|Yehudah Don‏Don,Viktor Karády, '''A Social and Economic History of Central European Jewry''', Transaction Publishers, 1990. עמ' 216.}} בנובמבר [[1926]] הוקמה ברית עדות נאולוגית עצמאית במדינה.{{הערה|'''The Jews of Czechoslovakia: Historical Studies and Surveys, Volume 2'''. Jewish Publication Society, 1971. עמ' 352.}} בשטחי [[טרנסילבניה]] שסופחו ל[[רומניה]] הצטרפו הנאולוגים ומרבית הסטטוס קוו ל{{ה|זרם המערבי}}.{{הערה|הארי קולר,(2004) '''Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie'''. ע' 753}} באזורים שהועברו ל[[ממלכת יוגוסלביה]] הקימו הנאולוגים ב-[[1919]] ועד ארצי,{{הערה|Eric Roman, '''Austria-Hungary and the Successor States: A Reference Guide from the Renaissance to the Present''', Infobase Publishing, 2003. עמ' 395.}} שמנה 70 קהילות ב-[[1930]].{{הערה|Daniel Judah Elazar. '''People and Polity: the Organizational Dynamics of World Jewry'''. Wayne State University Press, 1989. עמ' 374.}} ב[[בורגנלנד]] שנמסרה לאוסטריה הייתה [[רכניץ]] הנאולוגית היחידה שנותרה מחוץ לפדרציה האורתודוקסית שקמה בחבל ב-[[1922]].{{הערה|August Ernst, '''Geschichte des Burgenlandes''', Verlag für Geschichte und Politik, 1987. עמ' 244.}}
 
===השואה ולאחריה===
ב[[בוררות וינה הראשונה|תכתיב וינה הראשון]] ו[[תכתיב וינה|השני]], ולאחר מכן בעקבות הכיבושים ב[[מלחמת העולם השנייה]], הושבו להונגרים רבים מהשטחים שהחזיקו בהם לפני טריאנון. האוכלוסייה היהודית במדינה גדלה מאוד: מ-445,000 ב-1930 ל-725,000 ב-[[1941]]. שיעור הנאולוגים בתוכה הצטמצם בחדות בהתאמה לכך, מ-66% ל-36%.{{הערה|פרוימוביץ', עמ' 144.}} מתוך 740 הקהילות שנסקרו בהונגריה באפריל [[1944]], ערב תחילת השילוחים למחנות, היו 167 משויכות לוועד הקונגרסאי.{{הערה|פרוימוביץ', עמ' 147.}}
 
ב-[[1948]], לאחר השואה, היוו הנאולוגים כמעט 80% מהיהודים שנותרו בחיים.{{הערה|שם=בב|Anna Szalai. '''In the Land of Hagar: the Jews of Hungary, History, Society and Culture'''. Beth Hatefutsoth, 2002. עמ' 109.}} ב-[[20 בפברואר]] [[1950]], בלחץ השלטון הקומוניסטי החדש, בוטלו הארגונים הקודמים והוקמה "הנציגות הארצית של בני דת ישראל בהונגריה."{{הערה|[http://mek.oszk.hu/02100/02185/html/278.html תולדות היהודים בהונגריה, 1945-1989]. {{הונגרית}}}} עד לנפילת מסך הברזל, היה סמינר בודפשט, שהוסיף לפעול ברוח התנועה, המוסד היחיד להכשרת רבנים בכל [[הגוש המזרחי]].{{הערה|Avrum Ehrlich, '''Encyclopedia of the Jewish Diaspora: Origins, Experiences, and Culture''', vol.3, ABC-CLIO Publishing House, 2008. עמ' 978.}} הסמכות הדתית הבולטת ביותר של הנאולוגים בתקופת המלחמה הקרה הייתה הרב [[אלכסנדר שייבר]], ראש הסמינר. ב-[[1989]], כשהתאפשר שוב לקיים חופש דת, הוקמה פדרציית הקהילות היהודיות (MAZSIHISZ), שנועדה להיות בלתי-מפלגתית. היא נעשתה לנאולוגית למעשה עם פרישתם מחדש של האורתודוקסים ב-[[1993]]. נכון ל-[[2011]] פעלו בארץ 42 בתי-כנסת של הפלג. במפקד האוכלוסין של 2011 הזדהו 10,965 איש כיהודים; מתוך 6,920 שבחרו לתרום אחוז ממסיהם לאחד הארגונים, 5,263 הפנו את תרומתם לנאולוגים.{{הערה|András Kovács ,Aletta Forrás-Biró. '''[http://www.rothschildfoundation.eu/downloads/jpr_hungary_english_language.pdf Jewish life in Hungary: Achievements, challenges and priorities since the collapse of communism]''', Institute for Jewish Policy Research, 2011.}} [[היהדות הקונסרבטיבית]] רואה בהם "תנועה אחות, הלכתית ולא-אורתודוקסית" והן מקיימות קשרים, אף כי הנאולוגים לא הצטרפו ל'מסורתי עולמי', הארגון הבינלאומי של התנועה.{{הערה|Rela Mintz Geffen, '''The Conservative Movement in Judaism: Dilemmas and Opportunities''', SUNY Press, 2012. עמ' 133, 174.}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_נאולוגית"