מלחמות יוון–פרס – הבדלי גרסאות

==הרקע ==

{{הפניה לערך מורחב|המרד האיוני}}

היישובים היוונים לאורך החוף המערבי של [[אסיה הקטנה]] התנהלו כערי מדינה עצמאיות, מאז היווסדם במהלך [[הקולוניזציה היוונית]] ועד אמצע [[המאה השישית לפנה"ס]], כאשר נכבשו על ידי [[קרויסוס]] מלך [[לידיה]] (בשנת [[560 לפנה"ס]]), ונכבשו שוב על ידי [[כורש]] שהביס את הלידים בשנת [[546 לפנה"ס]]. למראית עין נשמר השלטון ה[[אוטונומיה|אוטונומי]] של הערים. בפועל, תושבי הערים העלו מסים לאוצר הפרסי וסיפקו לאימפריה חיילים ואוניות מלחמה, ונשלטו על ידי [[טיראניה|טיראנים]] (שליט יחיד) מנאמני האימפריה הפרסית.

 

 

==זירת המלחמה==

המלחמה התנהלה כולה בחלקו הדרומי של [[חבל הבלקן]] וב[[הים האיגאי|ים האיגאי]], מקום שבו שוכנת יוון המודרנית. זהו חבל ארץ הררי עם שטחים מישוריים לא גדולים כל כך בין ההרים. השטח מתאים יותר ללוחמת חיל רגלים מאשר פרשים, למעט המישורים שבהם ניתן להפעיל מסות גדולות של פרשים.

 

===הצבא היווני===

{{ערך מורחב|לוחמה יוונית בעת העתיקה}}

[[קובץ:Hoplit.png|שמאל|ממוזער|250px|הופליט יווני בשריון ארד]]

בתקופה זו לא הייתה קיימת מדינה יוונית מאוחדת אחת, וכל אחת מהפולייס שהרכיבה את הברית תרמה את צבאותיה לכוח המשותף. שתי הפולייס החשובות ביותר היו [[אתונה]], שתרמה הן צבא יבשה וצי וספרטה שתרמה בעיקר צבא יבשה. כוחותיהם הרכיבו כמחצית מכלל הצבא היווני המאוחד.

 

===ארטמיסיון ותרמופילאי - ים ויבשה===

{{ערך מורחב|ערכים=[[קרב ארטמיסיון]], [[קרב תרמופילאי]]}}

 

===נטישת אתונה וקרב סלמיס===

 

{{הפניה לערך מורחב|קרב סלמיס}}