כירורגיית פה ולסת – הבדלי גרסאות

== תקנות ==

בחלק מהמדינות כירורגיית [[פה]] [[לסת|ולסתות]] היא מומחיות שההכרה בה ניתנת על ידי האיגוד המקצועי. לדוגמה, בארצות הברית היא ניתנת על ידי ההסתדרות האמריקאית לרפואת שיניים (ADA – American Dental Association), בבריטניה הקולג' המלכותי למנתחים באנגליה, באירלנד הקולג' המלכותי למנתחים של אדינבורו, בקנדה הקולג' המלכותי לרופאי שיניים של קנדה, באוסטרליה המכללה המלכותית האוסטרלית של רופאי השיניים, ובברזיל המועצה הברזילאית הפדרלית לרפואת שיניים.

בישראל כל תוארי המומחה מוענקים על ידי [[משרד הבריאות]]. היות שבישראל המקצוע הוא התמחות ב[[רפואת שיניים]] בלבד, המועצה המדעית שליד [[ההסתדרות לרפואת שיניים]] היא זו המוסמכת להעניק תואר מומחה. תואר המומחה מוענק לאחר התמחות של 5 שנים במסגרת בתי חולים שאושרו לצורך מתן ההתמחות על ידי המועצה המדעית לרפואת שיניים. 5 השנים כוללות שלוש וחצי שנים במחלקה או ביחידה לכירורגיית [[פה]] [[לסת|ולסתות]], שישה חודשים במחלקה ל[[כירורגיה כללית]] או [[אורתופדיה|כירורגיה אורתופדית]], שלושה חודשים במחלקת הרדמה ו[[טיפול נמרץ]], שלושה חודשים במחלקה [[פתולוגיה|לפתולוגיה]] כללית או אוראלית ושלושה חודשים מקצוע בחירה. כיום ניתן להתמחות בכירורגיית [[פה]] [[לסת|ולסתות]] במדינת ישראל ב-8 בתי החולים הבאים –"[[בית חולים איכילוב|מרכז הרפואי ת״א ע״ש סוראסקי]]", תל אביב, "[[מרכז רפואי ברזילי]]", אשקלון, "[[מרכז רפואי רבין]]", פתח תקווה, "[[מרכז רפואי הדסה]]", ירושלים, "[[בית החולים פוריה]]", טבריה, "[[בית החולים רמב"ם]]", חיפה, "[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר]]", רמת-גן, ״[[מרכז רפואי סורוקה]]״, באר שבע. כל המתמחים נדרשים למספר מתאים של ניתוחים בכל אחד מתחומי ההתמחות על מנת להיות זכאים לקבלת תעודת המומחה. נוסף על כך על כל מתמחה לעבור 2 בחינות. הראשונה בכתב ומכונה שלב א', השנייה בעל-פה ומכונה שלב ב'. בשלב א' על הנבחן להוכיח בעיקר ידע תאורטי ובשלב ב' עליו להוכיח יכולת התמודדות עם מקרים שונים בתחומי כירורגיית פה ולסתות ובכלל זה הכרת הניתוחים עצמם על כל היבטיהם.

[[קובץ:Mandibule2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לסת של אדם בוגר]]