שער מנדלבאום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים **
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
{{coord|31.7872082|N|35.226953|E|type:landmark|display=title}}
{{מפת מיקום|מדינה=ירושלים|שם=שער מנדלבאום|אורך=35.226953|רוחב=31.7872082|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
[[תמונהקובץ:PikiWiki Israel 6328 Mandelbaum Gate.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רחבת שער מנדלבאום, כפי שצולמה בסיום [[מלחמת העצמאות]], חודש [[מאי]] [[1949]]]][[תמונהקובץ:Israel-Transjordan Armistice Committee .jpg|200px|ממוזער|שמאל|[[ועדת שביתת הנשק]] ישראל-ירדן בישיבה בשער מנדלבאום, בשנת 1950 לערך]]
[[תמונהקובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - A nun leaving the Mandelbaum gate.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מעבר מנדלבאום 1965]]
[[קובץ:Dismantling the Mandelbaum Gate.png|ממוזער|200px|פירוק שער מנדלבאום, 1967]]
'''שער מנדלבאום''' או '''מעבר מנדלבאום''' (כתיב אחר: '''מנדלבוים''') היה מעבר ה[[גבול]] בין [[ישראל]] ל[[ממלכת ירדן]], ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של [[ירושלים]], בין השנים [[1948]]–[[1967]]. השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג אסתר ו[[שמחה מנדלבאום]] (מנדלבוים) - בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין [[ממלכת ירדן]].
שורה 9:
 
== היסטוריה ==
בזמן [[מלחמת העצמאות]] ניהלו ה[[ירדן|ירדנים]] וה[[ישראל|ישראלים]]ים [[קרב|קרבות]]ות קשים על השליטה בצומת ובאזור. דרך צומת זה עברה [[שיירת הדסה]] להר הצופים. השיירה הותקפה בשכונת [[שייח' ג'ראח]] בידי ערבים, שרצחו 78 נוסעים יהודים. שיאם של הקרבות בצומת ב[[מאי]] [[1948]], עת פרץ טור משוריין ירדני מכיוון שייח ג'ראח ונבלם על ידי מחלקה מפלוגת מפקדי הגדנ"ע של ה"[[ההגנה|הגנה]]". על פי הסופרים [[:en:Larry_Collins_(writer)|לארי קולינס]] ו[[:en:Dominique_Lapierre|דומיניק לאפייר]] "הו, ירושלים", את הטור עצר מיכאל (מישקה) רבינוביץ (רותם) שירה פגז רובה [[פיאט (כלי נשק)|פיאט]] אנטי-טנקי ועצר את הטור.{{הערה|1=[http://gdudmoria.wordpress.com/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93/%D7%A9%D7%A2%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/ יא, ניצחון על הלגיון בצפון העיר] וכן זורע תיאר לאורי מילשטיין: "... פלוגה ג' היה מישקה רבינוביץ, הוא הדף את המשוריינים (של הלגיון) בתוך העיר (בקרבות על בתי מנדלבאום)…" {{מקור}}}} בהמשך , לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, ניסו שוב כוחות הליגיון לכבוש את המתחם ואף גרמו לנסיגת כוחות החי"ם מהמקום , אך בפעולה מהירה ועיקשת הצליחו פלוגות א ו-ב של גדוד "[[בית חורון]]" לכבוש בחזרה את המקום.
 
הצומת והבתים סביבו נקבעו לאחר הסכמי הפסקת האש למעבר הגבול "מעבר מנדלבאום", בעיקר בשל קרבתם אל ה[[מובלעת]] [[ישראל|הישראלית]] ב[[הר הצופים]].
שורה 15:
המעבר נקרא על שם רבי שמחה מנדלבאום ורעייתו אסתר, אשר בנו את ביתם בשנת [[1927]] בצידו הצפוני של הצומת. הבית, אשר שימש בזמן [[המנדט הבריטי]] את ארגון [[ההגנה]], פוצץ ונהרס ב[[יולי]] [[1948]] במהלך [[מלחמת העצמאות]], על ידי לוחמי [[הלגיון הירדני]].
 
בפגישת מפקד מחוז ירושלים סגן-אלוף [[משה דיין]] עם המפקד הירדני , קולונל [[עבדאללה א-תל]], נקבע כי שיירות האספקה ל-[[הר הצופים]] יחצו את הגבול באזור בתי-מנדלבאום, בקצה רחוב שמואל הנביא.{{הערה|[[זאב שיף]], [[איתן הבר]], [[אריה חשביה]], "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, מהדורת "דבר", 1976, עמוד 327}}.
 
המעבר נוהל על ידי אנשי מנהל ו[[מכס]] ישראלים וירדנים, ושימש בעיקר למעבר [[דיפלומט|דיפלומטים]]ים ואנשי [[האומות המאוחדות|או"ם]], וכן למעבר של [[צליין|צליינים]] [[נצרות|נוצרים]] ב[[חג המולד]]. מן המעבר יצאה אחת לשבועיים "השיירה הדו-שבועית" אל המובלעת הישראלית ב[[הר הצופים]]. בקשות רבות של ערבים ישראלים נתקבלו למפגש עם קרוביהם דרך מעבר מנדלבאום אך רק מעטים נענו. בציבור הערבי עלו טענות על פרוטקציה בניהול המעבר{{הערה|{{חרות||כיצד לסדר פגישה במענר מנדלבוים|1964/01/16|00404}}}}.
 
לאחר איחוד ירושלים ב[[מלחמת ששת הימים]], נהרסו שרידי הבית שנותרו על תילם. כיום עובר במקום כביש מס' 1 של [[ירושלים]] (נחשב לחלק מ[[כביש 60]]) ותוואי [[הרכבת הקלה בירושלים|הרכבת הקלה]] (בקטע הנוכחי נקרא [[דרך בר לב]]). הכיכר הסמוכה למקום קרויה כיכר מנדלבאום, על שם בוני הבית. סמוך לכיכר שומרה העמדה הצבאית הצה"לית שחלשה על המעבר, "[[עמדת בית תורג'מן]]", במצבה בימי [[הקו העירוני]].
שורה 25:
 
== לקריאה נוספת ==
*אהרן יפה, מנדלבאום : האיש והמעבר בירושלים החצוייה, '''[[האומה]]''', 188, תשע"ג, עמ' 82-8782–87.
 
== קישורים חיצוניים ==