טלמו סארה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Little Savage (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
[[קובץ:A4467.jpg|שמאל|ממוזער|תלמו סארה]]
'''תלמו סאראוננדיה מונטויה''' (ב[[ספרדית]]: '''Telmo Zarraonandia Montoya''';{{כ}} [[20 בינואר]] [[1921]] - [[23 בפברואר]] [[2006]]), שנודע בשם '''תלמו סארה''', היה [[כדורגלן]] [[ספרד]]י ששיחק בעמדת ה[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]] ונודע במיוחד בשל 15 שנותיו ב[[אתלטיק בילבאו]] והופעותיו ב[[נבחרת ספרד בכדורגל|נבחרת ספרד]]. במשך 59 שנים, החזיק בשיא כ[[מלך השערים]] בתולדות [[ליגת העל הספרדית בכדורגל|הליגה הספרדית]] עם 251 שערים{{הערה|שיאו של תלמו סארה נשבר על ידי [[ליאו מסי]] ב-22 בנובמבר 2014.}} עד שנשבר ב-[[2014]] על ידי
הצטיינותו של סארה זכתה להוקרה רבה על ידי ארגונים וקבוצות ב[[כדורגל בספרד|כדורגל הספרדי]] לאורך השנים, ובין היתר "[[פרס סארה]]", המוענק לשחקן הספרדי עם מספר הכיבושים הגבוה בליגה, קרוי על שמו.
שורה 7:
סארה נולד בעיירה [[ארנדיו]], והחל את הקריירה שלו ב[[מועדון כדורגל|מועדון הכדורגל]] המקומי ב-[[1937]], עת חתם על חוזהו המקצועני הראשון. ב-[[1940]] עבר ל[[אתלטיק בילבאו]], אשר בנתה את סגלה מחדש סביב שחקנים צעירים לאחר [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת האזרחים]]. פתיחתו בקבוצה הייתה מרשימה, כשהוא הבקיע צמד שערים כבר במשחק הבכורה שלו, נגד [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]].
במהלך עונתו השנייה, [[1941]]/[[1942]], נעדר סארה מהקבוצה באופן זמני עקב שירותו הצבאי. לאחר חזרתו סייע לקבוצה להעפיל לגמר [[גביע המלך הספרדי]], שם נחל עמה הפסד מאכזב ל[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] - סארה החמיץ את הבעיטה המכריעה ב[[דו-קרב בעיטות עונשין]] שהכריע את המשחק לזכות היריבה. בעונת
בעונת [[1944]]/[[1945]] סיים סארה לראשונה כ[[מלך השערים]] של הליגה, עם 20 שערים. במקביל סייע לבילבאו לזכות בגביע המלך בפעם השלישית ברציפות, על אף שהורחק על ידי ה[[שופט כדורגל|שופט]] במשחק הגמר נגד ולנסיה. בשנים הבאות הפגין דומיננטיות יוצאת דופן מבחינה אישית, אף שבילבאו לא הגיעה להישגים קבוצתיים רבים. זכייתה הבאה של הקבוצה בתואר, גביע המלך, הגיע ב-[[1950]]. סארה הצעיד קבוצתו לניצחון על [[ריאל ויאדוליד]] במשחק הגמר, במהלכו הבקיע ארבעה שערים, כולל [[שלושער]] בתוך ה[[הארכה]]. בכך שבר שיא כיבושים למשחק גמר בתולדות הטורניר.
בעונת [[1950]]/[[1951]] שבר סארה את שיא ההבקעות לעונה בתולדות הכדורגל הספרדי, עם 38 שערי ליגה ב-30 משחקים, שיא שהחזיק מעמד במשך חמישים שנה (נשבר על ידי [[כריסטיאנו רונאלדו]]). בתחילת העונה העוקבת, בנובמבר
בשנתיים הבאות ירד סארה בכושרו, וכשהוא על סף סיום הקריירה, שותף במשחקים מועטים ופינה את הבמה לשחקנים צעירים כדוגמת [[אנקו ארייטה]]. ב-[[1954]] זכה סארה לטקס הוקרה ב[[מדריד]] על הקריירה המוצלחת שלו, וב-[[1955]] סיים את דרכו בבילבאו. לאחר מכן שיחק בשתי קבוצות ב[[הליגה הספרדית השנייה בכדורגל|ליגת המשנה]] בטרם פרש סופית ממשחק ב-[[1957]].
==נבחרת ספרד==
במרץ [[1945]] זומן סארה לראשונה לסגל [[נבחרת ספרד בכדורגל|נבחרת ספרד]], למשחק הראווה נגד {{נבחרת|פורטוגל}}. הוא סייע לנבחרת לצלוח את משחקי [[מוקדמות מונדיאל 1950]] - במשחק המכריע, נגד פורטוגל, הבקיע פעמיים בניצחון
במהלך [[מונדיאל 1950|גביע העולם ב-1950]] היה סארה אחד מבכירי הנבחרת. הוא הבקיע בכל אחד משני המשחקים הפותחים, נגד נבחרות {{נבחרת|ארצות הברית}} ו{{נבחרת|צ'ילה}}, שבשניהם ניצחה ספרד. בהתמודדות האחרונה בשלב הבתים שיחקה ספרד מול [[נבחרת אנגליה בכדורגל|נבחרת אנגליה]] החזקה. לאחר שנשמר בהצלחה במשך מרבית המשחק על ידי ה[[הגנה (כדורגל)|הגנה]] האנגלית, הבקיע סארה את שער הניצחון, שבזכותו העפילה הנבחרת לבית הגמר של ארבע האחרונות. בשלב הגמר הפסידה הנבחרת הספרדית את כל משחקיה וסיימה במקום הרביעי, על אף שער שהבקיע סארה במשחק מול {{נבחרת|שוודיה}}. הישג זה היה הגדול ביותר של ספרד ב[[גביע העולם בכדורגל|גביע העולם]] במשך שישים שנה, עד שזכתה בשנת [[מונדיאל 2010|2010]] לראשונה בתולדותיה בגביע.
בפברואר [[1951]] הגיע סארה להישג מפורסם נוסף, כשהבקיע ארבעה שערים בניצחון
==קישורים חיצוניים==
| |||