חדר מיון – הבדלי גרסאות

חדרי מיון הוקמו במהלך [[המאה ה-20]] בשל העלייה בצורך באיבחוןב[[אבחון]] וטיפול רפואיים במצבים קריטיים. במדינות מסוימות חדרי המיון הפכו לנותני שירות רפואי כללי לחולים מעוטי יכולת כלכלית, שאינם יכולים לקבל טיפול רפואי במקום אחר.

עם הגעת חולה לחדר המיון, הוא עובר מיון ראשוני הכולל בדיקת סימנים חיוניים על ידי האחות הממיינת, ביניהםבהם [[לחץ דם]], [[דופק]], [[חום (תסמין)|חום]], רמת הכאב, תיאור המחלה מפי החולה או המלווה ומכתב הפניה מהרופא אם בנמצא. סדר הקבלה והטיפול בפונים נקבעים על פי דרגת הדחיפות והחומרה של הבעיה הרפואית ולא בהכרח על פי סדר הגעתם. חולים ברמת דחיפות גבוהה, יטופלו על ידי רופא בעדיפות על חולים עם סימפטומים פחות חמורים. לאחר המיון והטיפול הראשוניים, החולים מועברים לאחד האזורים בתוך המחלקה, מאושפזים באחת ממחלקות בית החולים, מועברים לחדר הניתוח, מועברים לבית חולים אחר מסיבות שונות או משוחררים לביתם.

הצוות הרפואי בחדר המיון כולל בדרך כלל רופאים מומחים, רופאים מתמחים ואחיות שעברו הכשרה מיוחדת ב[[רפואהברפואה דחופה]]. כמו כן נמצאים בחדר המיון טכנאים רפואיים המפעילים את המיכשורהמכשור המגוון, עובדי כחכוח עזר (סניטרים), ואנשי צוות נוספים שעוזרים לתמוך בבני משפחתם של החולים. רוב חדרי המיון פועלים 24 שעות ביממה, ברםאך בשעות הערב והלילה הם עובדים במתכונת כחכוח אדם מצומצמת.

באזור '''המיון הראשוני ([[טריאז']])''', כאמור, האחותה[[אח (מקצוע)|אחות]] הממיינת קובעת את רמת הדחיפות על פי בדיקת סימנים חיוניים. חולים בסכנת חיים או בסכנה לאיבוד איברים מדלגים על שלב המיון הראשוני ומופנים ישירות לבדיקת רופא.

'''חדר הטראומה''', הנקרא לעתים חדר ההלם, או חדר [[טיפול נמרץ]] הוא האזור הראשי בחדר המיון. בחדר זה מטופלים חולים ופצועים שמצבם מוגדר קריטי ונשקפת סכנה לחייהם או לאיבר מגופם. החדר מצויד במכשירי ניטור, [[הנשמה]] והחייאהו[[החייאה]], ובתרופות למצבי חירום. כמו כן ניתן למצוא בו מכשיר [[אק"ג]] ולעתים אף [[מכשיר רנטגן]] לצילומי חזה ואגן ומכשיר [[אולטרה סאונד]].

ב'''אזור השוכבים''' מטופלים חולים שמצבם הרפואי יציב, אך דורש טיפול ב[[שכיבה]]. אזור זה בדרך כלל עמוס מאוד בחולים עם בעיות שונות, חלקן פנימיות וחלקן דורשות התערבות כירורגית. חלק גדול מהחולים הללו יזדקקו להמשך טיפול או אשפוז. חולים אלו יכולים להיות לדוגמה בעלי [[שבר]] בירך, סובלים מבעיות יציבה, חולים עם בעיות סיעודיות המונעות מהם ללכת, חולים הסובלים מהפרעות בקצב הלב הדורשות ניטור ממושך. זמן הטיפול בחולים אלו בדרך כלל ממושך יותר בשל מורכבות מחלתם.

ב'''אזור האמבולטורי''', או אזור המהלכים, מטופלים חולים עם בעיות אורטופדיות וכירורגיות קלות שאינן דורשים שכיבה קבועה במיטה. באזור זה תמצא אחות, חדר טיפולים ומכשור מתאים. החולים באזור זה מתקבלים על פי סדר הגעתם.

בחדרי מיון מסוימים, ניתן למצוא אזור המתמחה בטיפול בילדים. אזור זה יכיל בדרך כלל משחקים ומתקנים לילדים, ולעתים מטפל המתמחה בעבודה עם ילדים והרגעתם. בארץבישראל ישנם מספר בתי חולים לילדים עם חדרי מיון משלהם, כגון [[בית החולים דנה לילדים]] ב[[תל אביב]] ו[[מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל]] ב[[פתח תקוה]] וכן בתי חולים כלליים עם חדר מיון נפרד לילדים כגון ב[[המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה|מרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה]] ב[[באר שבע]], [[מרכז רפואי וולפסון]] ע"ש [[אדית וולפסון]] ב[[חולון]] ו[[המרכז הרפואי שערי צדק]] ב[[ירושלים]].

'''חדר מיון נשים''' מופרד בדרך כלל מחדר המיון הכללי ונמצא בצמוד למחלקת יולדות. נשים המגיעות לחדר המיון בשל [[הריון|הריונן]], יופנו לחדר מיון נשים או ישירות למחלקת יולדות, בהתאם למקובל בבית החולים.

חולים מגיעים לחדר המיון על ידי [[אמבולנס]] או באופן פרטי. צוות האמבולנס מודיע לחדר המיון מראש על הגעתו ומתאר את מצב החולה. אם יש צורך בכך, הצוות יבצע אף פעולות מצילות חיים אם יש צורך בכך במהלך הנסיעה. אנשי יחידת הטראומה בחדר המיון מדריכים לעתים את הצוות באמבולנס לגבי הטיפול הנדרש טרם הגעת החולה. חולים אלו ילקחויילקחו ישירות לחדר הטראומה שם יחכה להם צוות רופאים ואחיות.

לעתים קרובות מגיעים לחדר המיון חולים במצב רפואי בלתי יציב הדורש טיפול מהיר. חולים מחוסרי הכרה אינם יכולים לספק לצוות הרפואי פרטים אודות ההיסטוריה הרפואית שלהם, [[אלרגיה|אלרגיות]] ורגישויות לתרופות, וסוגו[[סוג דם|סוג הדם]]. צוות חדר המיון מסוגל לטפל במצבים קריטיים גם בהמצאבהימצא מעט מידע חיוני שכזה. הצוות נדרש, בנוסף, לתקשר עם צוותים רפואיים מחוץ לבית החולים כגון [[פרמדיק]]ים ו[[חובש]]ים. הרופאים מתמחים בהסרת ציוד מיוחד כגון [[חוסם עורקים]] ולוח לקיבוע [[עצם|עצמות]], פעולות הדורשות הפעלת פרוצדורות מיוחדות. בשל כך, ומסיבות נוספות, יכולים היום רופאים להתמחות ב[[רפואת חירום]] ולהיות מועסקים בחדרי המיון.

צוות חדר המיון חולק הרבה מן המשותף עם צוות האמבולנס, צוותי כבאות, חובשים קרביים, צוותי חיפוש והצלה, וצוותי טיפול באסונות. מסיבה זו מתבצעות לעתים הדרכות משותפות, תרגילים משולבים שמטרתם לאמן את המערכת הרפואית בכללותה. לעתים אף חולקים חדרי המיון ציוד עם צוותי האמבולנס, ודואגים מאוחר יותר להחזרתו או החלפתו באחר.

בישראל ניתן למצואיש 26 חדרי מיון כלליים, מצוידים היטב, בבתי החולים הציבוריים, הנקראים לרוב בשם '''המחלקה לרפואה דחופה'''. מספר הפניות לחדרי המיון בארץ בשנת [[2005]] הסתכם ב -1.6 מליון

בדו"ח שחובר במשרד הבריאות צוייןצוין כי שליש מהפניות לחדרי מיון בישראל מיותרות{{הערה|1= דן אבן, [http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/732/270.html ישראלים מאמינים בחדרי מיון במקום במרפאות], nrg{{כ}}, 12/5/2008}}.