פרשת דניאל פינטו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''פרשת דניאל פינטו''' התרחשה בשנת [[1979]] בישראל, ובמסגרתה הורשע קצין [[חטיבת הצנחנים|הצנחנים]] סגן דניאל פינטו ברצח ארבעה אזרחים בכפר ה[[לבנון|לבנוני]] עין-בעל במהלך [[מבצע ליטני]]{{הערה|{{mako|יריב פלג|מבצע ליטני: שלב אחר שלב|a2de4d3e473e041006|pzm-israel-wars/operation-litani|12 בספטמבר 2013}}.}}. פינטו נידון לשמונה שנות מאסר על רצח, אולם הרמטכ"ל, [[רפאל איתן]],
{{הערה|רפאל איתן ו[[דב גולדשטיין]], "'''רפול - סיפור של חייל'''", "ספרית מעריב", [[1985]], עמודים 163-64.}}{{הערה|שם=שגב1|[[תום שגב]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4588257&postcount=17 היה מקרה, נגמר], [[הארץ]], 21.11.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.
==הפרשה==
ראשית הפרשה באירוע שהתרחש ב[[מבצע ליטני]] ב[[לבנון]]. במהלך המבצע השתלט [[גדוד 202|גדוד הצנחנים 202]] על הכפר עין-בעל. [[מפקד מחלקה]] בגדוד, דניאל פינטו, ושניים מחייליו חקרו במכות וחנקו למוות ארבעה כפריים לבנוניים שאותם זיהו כמחבלים והשליכו את גופותיהם ל[[באר מים]]. לאחר המבצע סיפר פינטו ל[[מ"פ|מפקד פלוגתו]], [[יואב הירש]], אודות האירוע. לאחר מספר ימים, כשנודע לו שאחד משותפיו של פינטו אמור לקבל אות הצטיינות, דיווח הירש על האירוע למפקדיו בחטיבה{{הערה|[[נחום ברנע]], "'''מסעותי עם פנקס'''", [[ידיעות ספרים]], [[2008]], עמודים 142–143.}}. במקביל, במהלך סריקות שביצע [[גדוד 51]] בכפר עין-בעל גילו לוחמי הגדוד בבור המים שבלב הכפר שתי גופות כפותות באזיקים. [[מג"ד|מפקד הגדוד]], [[ציון זיו (זלוף)|ציון זיו]], שלח מכתב אודות הממצאים למפקדת חטיבת הצנחנים משום שידע כי גדוד 202 שהה בכפר בטרם פעלו בו חייליו{{הערה|[[אביחי בקר]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4588252&postcount=16 מקולל], [[הארץ]], 03.12.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.
השילוב של עדותו של הירש ואיתור שתי הגופות הביא לפתיחת חקירה נגד פינטו. בחקירתו טען פינטו שהגופות שנמצאו אינן קשורות למקרה המדובר ואילו הוא נתקל במחבלים, וכי הרג אותם ביריות, לאחר שהתנפלו עליו בסכינים. בנוסף התנקם בהירש כשדיווח עליו שהוא לקח [[AK-47|קלצ'ניקוב]] שלל. בעקבות
לנוכח ממצאי החקירה הועמד פינטו לדין. שופטי בית הדין הצבאי הרשיעו אותו ברצח של אחד הלבנונים בשנת [[1979]] וגזרו עליו הורדה לדרגת טוראי ו-12 שנות מאסר שהופחתו לשמונה ע"י הרכב [[בית הדין הצבאי לערעורים]] בראשות [[מאיר שמגר]]{{הערה|שם=גלובס1|{{גלובס|רונית ורדי|לנמרודי נמאס לחכות|178373|21 בנובמבר 1999}}.}}. הפרשה עוררה סערה ציבורית. בין אלו שטענו בזכות פינטו היו חברת הכנסת [[גאולה כהן]], שבנה [[צחי הנגבי]] שירת עם פינטו, וכן מצד האלוף [[דני מט]], שפינטו היה חתנו{{הערה|
חבר הכנסת [[אורי אבנרי]] גינה בחריפות את המתקת עונשו של פינטו. אבנרי וסיעתו טענו כי מעשה זה גורם לערעור קיומו של עקרון "[[טוהר הנשק]]" בצה"ל ובקרב כוחות הביטחון האחרים, וכי במעשה זה יצר הרמטכ"ל סטנדרטים חדשים של מסמוס העונש המרתיע על [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] הכרוכים ברצח. בנוסף הגישו [[הצעת אי-אמון]] בממשלה על מעשה זה, כיוון שאף אחד מהממונים עליו בדרג האזרחי, חברי הממשלה, לא הגיב על המעשה.{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|אלוני: הקצין מליטני שהוקל בעונשו - רצח 4 שבויים|1979/07/03|Kv8kLjuYbyesCEB0jAYA7%2FMpoS0z5YIBgOP2cTjL02B3dIEhN1s0DJogWvy9%2FiFmYw%3D%3D}}.}} כמו כן, תבע אבנרי את פיטורי הרמטכ"ל, הן בשל המעשה עצמו, הן בשל הגרסה השקרית שנתן בראיון לעיתונות בנוגע למעשיו האמיתיים של פינטו, והן משום שהפעיל את [[הצנזורה הצבאית]] כדי למנוע את פרסום מעשיו האמיתיים של פינטו לציבור.{{הערה|{{דבר||סערה ציבורית לאחר פרסום פרשת "הקצין מליטאני" בחו"ל|1979/09/16|cP7sRhE4UAQbjLAzXpb3ELymb5sitGjupb%2BduiRBs9SRZUkZ6ALC4BGIazCWuA%2F6Yw%3D%3D}};{{ש}}{{דבר||ראשי של"י: על הרמטכל להתפטר|1979/09/18|cP7sRhE4UAQbjLAzXpb3EOZiBnTQaRIoCt16xWRr72wHE9XdBUsc40j3yto6WjbLYw%3D%3D}}.}}. אבנרי אף הדליף את פרטי הפרשה לכתב של ה[[לוס אנג'לס טיימס]]{{הערה|{{גלובס|יניב מגל|רואים בשדות זרים|1000490982|18 באוגוסט 2009}}.}}.
בעקבות הפרשה אחד מחיילי [[ממר"ם]] פרץ לרשומה הצבאית הממוחשבת של הרמטכ"ל וכתב בה "חונן רוצחים" והועמד בשל כך לדין{{הערה|שם=פצר1}}.
==הערות שוליים==
| |||