מלחמות ה' (יחיא קאפח) – הבדלי גרסאות

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 הגיעו לתימן מספר חוקרים ומלומדים יהודיים אירופאייםאירופאים, שהושפעו מתנועת ההשכלה. חוקרים אלו נפגשו עם כמה חכמי צנעא, והשפיעושהייתה עללהם נטייה למדעים עוד קודם לכן, והשפיעו חלקםעליהם רבות. בין ההשפעות שזרעו בליבםבלבם של קבוצה מחכמי תימן היו ספקות לגבי אמיתות והקבלה, ויחס אוהד להשכלה ולנאורות האירופית. אולם בעוד ההשכלה האירופית גרמה לעתים לנטישת הדת, התפישה הדרדעית הייתה כי אין כל ניגוד בין ההשכלה לבין הדת. הם ניסו לבער מתוך היהדות כל דבר שנראה מנוגד לשכל, וליהדות ה"טהורה", כפי שעוצבה מאז ימי המשנה והתלמוד. לפיכך ניסו לבער מן היהדות את האמונה בשדים, בקמעות ובלחשים, וגם את הקבלה ותורת המסתורין. הם ניסו לחזור לנוסחי תימן הקדומים, וולתפישת העולם של חכמי תימן מן האסכולה הימי־בניימית הקדומה, שהלכה בעקבות רבנים מארצות האסלאם, דוגמת [[רס"ג]], רבי [[יהודה הלוי]] וה[[רמב"ם]]. היו מחכמי תימן גם בדורות האחרונים שהמשיכו לשמר את תפישת העולם הרמב"מיסטית והיו בעלי נטייה פילוסופית.

המודל לחיקוי של אותם חכמים היה ה[[רמבהרמב"ם]], שגם לפני כן,שהיה עד לחדירת ה[[שולחן ערוך]] לתימן, נחשב הפוסק המרכזי בתימןעבור יהודי תימן. הרמב"ם, שהיה גם פוסק ותלמיד חכם, מצד אחד, וגם [[פילוסוף]] ו[[רופא]], מצד שני, ייצג עבור יהודי תימן את השילוב שבין השכלה כללית להלכה. בהשפעתו של הרמב"ם ניסו חלק מיהודי צנעא, לאחר המפגש עם אירופה, לחנך את ילדיהם. בבית הספר העות'מאני ("מכתב") היה בדעתם ללמד את מקצועות היהדות מצד אחד, ומצד שני גם [[פילוסופיה יהודית]]. לבד ממקצועות היהדות היה בדעתם ללמד גם מקצועות כלליים, כגון [[ערבית]], [[טורקית]] ו[[עברית]] ודקדוקה, [[מדעים]], [[גאוגרפיה]] ו[[אסטרונומיה]], ו[[מתמטיקה|חשבון]].

ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] פרצה המחלוקת, בין היתר בגלל ייסוד בית הספר ב-ב־[[1910]], שהוציא כמה מתלמידיו ל"תרבות רעה".