סרטן המעי הגס – הבדלי גרסאות

'''סרטן המעי הגס''' (ב[[אנגלית]]: '''Colorectal Cancer''') היא [[מחלה]] הכוללת גידולים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] ב[[המעי הגס|מעי הגס]], ב[[חלחולת]] ([[סרטן הרקטום]]) וב[[תוספתן]]. זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני ב[[גורמי תמותה|גורמי המוות]] הסרטניים בעולם המערבי. הסברה היא כי גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב ב[[פוליפ (רפואה)|פוליפים]] אדנומטיים במעי הגס. גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים להיעשות ממאירים עם הזמן. המחלה מאובחנת באמצעות [[קולונוסקופיה]], בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הטיפול הוא בדרך כלל [[ניתוח|ניתוחי]]י, ובמקרים רבים נדרשת גם [[כימותרפיה]].

סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל. באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות. [[גילוי מוקדם]] של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי התמותה. שילוב של פחד וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות.

* תחושה של התרוקנות חלקית, או טחירה (טנסמוס), (שיוך רק לסרטן החלחולת)

[[קובץ:Colorectal cancer endo 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אנדוסקופית של גידול סרטני במעי העקול.]]<span lang="HE">בירור סרטן המעי הגס נעשה על ידי בדיקת [[קולונוסקופיה]].  זאת השיטה המומלצת בארצות הברית, באירופה וגם בישראל. שילוב של בדיקה וטיפול גם יחד-  במהלך הבדיקה ניתן לכרות [[פוליפ (רפואה)|פוליפים]] ולקחת דגימות לבדיקה פתולוגית כדי לברר את אופי הרקמה שנדגמה.</span>

השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.{{הערה|1=Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.}}. ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן{{הערה|1=Liu RH ''et al'', ''Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits.'' [http://www.news.cornell.edu/releases/June00/AntiCancerApple.bpf.html קישור].}}. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-8060–80 אחוז{{הערה|1=Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.}}.

למעלה מ-200 חומרים שונים, כולל הפיטו-כימיקלים לעיל, וכן מרכיבי מזון נוספים כמו סידן, או [[חומצה פולית]] (סוג של ויטמין בי), וכן NSAID כמו [[אספירין]], מסוגלים להקטין את הקרצינוגניות במודלים טרום-קליניים: כמה מהמחקרים מראים מניעה מלאה של גידולים קארצינוגניים במעי הגס של [[עכבר|עכברים]]ים{{מקור}}. מחקרים אחרים מראים מניעה חזקה של גידולי מעי ספונטניים בעכברים מוטנטיים (עכברי Min). מבחנים קליניים השוואתיים במתנדבים אנושיים הראו מניעה חלשה יותר, אבל מעט מחקרים התערבותיים הושלמו עד היום{{מקור}}. תוספי סידן ואספירין, שניתנו במשך 3 עד 5 שנים לאחר הסרת הגידול, הקטינו במעט את ההתחדשות של גידולים במתנדבים (ב-15-20%). "מאגר המונעים הכימיים"{{הערה|1=[http://www.inra.fr/reseau-nacre/sci-memb/corpet/indexan.html Chemoprevention Database Colorectal Cancer Prevention]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}, מציג את התוצאות של כל המחקרים המדעיים שהתפרסמו על חומרים מונעים כימיים, בחיות ובבני אדם.

על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי ב[[משרד הבריאות]], הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14.{{הערה|{{ynet|מיטל יסעור בית-אור|דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה|3369785|26 בפברואר 2007|}}}}.

[[תמונהקובץ:אלון אסף3.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[אסף אלון]], מנהיג שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ב-[[2006]], פוגש את שר הבריאות, [[יעקב בן יזרי]], באתר ההפגנה.]]<span lang="HE" dir="RTL">סרטן המעי הגס הוא השני מסוגי ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] הקטלניים ביותר בישראל, ובשנת 2012 מתו ממנו 1,342 בני אדם. על פי נתוני רשם הסרטן הלאומי</span><span lang="HE"> </span><span lang="HE" dir="RTL">בישראל מאובחנים מדי יום כ- 9 חולים בסרטן המעי הגס וה[[חלחולת]] וכארבעה מתים ממנה בכל יום. גם בתמותה יש ירידה מתמשכת בזכות פעולות המניעה וגם בעקבות הכנסת תרופות חדשניות ושיטות כירורגיות מתקדמות.  </span>

<span lang="HE">הירידה משנת 2001 לכלל האוכלוסייה היא כ -25% ולקבוצות הגיל של 55-6455–64 שנים ירידה ב52ב-52% ולקבוצת הגיל 65-7465–74 שנים ירידה ב -44% בתמותה (מקור –דו"ח [[משרד הבריאות]] 12-201</span>

<span lang="HE">מחקר של משרד הבריאות הצביע שהסיכון בקרב עולים משנות התשעים גבוה בכ-30 אחוזים בהשוואה לעולים ותיקים.‏^{<span lang="EN-US" dir="LTR">[7]</span>}</span> <span lang="HE">יש מגמת ירידה בתמותה מקרב אוכלוסיית החולים</span>.

<span lang="HE">ע"פ הדוח המעודכן של מדדי האיכות שפורסם ב 12-201412–2014, (מקורות אורלי לוטן) יש שיפור משמעותי בהיענות הציבור להיבדק בבדיקות מניעה. ע"פ הדו"ח, בשנת 2013 כ 56% מקהל היעד (בני 50-7550–75 שנים) עברו בדיקות מניעה בתשע השנים האחרונות כדוגמת [[קולונוסקופיה]] או בדיקת [[דם סמוי בצואה]]. </span>