רישום זכויות במקרקעין בישראל – הבדלי גרסאות

:*'''מווקפה''' - קרקעות מולכ ומירי שהוקדשו לצורכי [[דת]] (כל הדתות). קרקע הקדש מסוג מולכ עוברת להקדש לחלוטין, בעוד קרקע מסוג מירי עוברת רק לאכילת פירות, ולא לבעלות על גוף הקרקע שנשארת בידי המדינה. תשלום מיסי הקרקע של אדמת מירי שהוקדשה עוברת להקדש או נשארת בידי אוצר המדינה, בכפוף לסוג ההקדש.

*'''מתרוּכה''' - קרקעות בבעלות המדינה המשמשות לצורכי ציבור, כדוגמת [[דרך|דרכים]], [[נהר]]ות, [[גשר]]ים ומבני ציבור. סוג נוסף המשתייך להגדרה זו הוא קרקעות שהוקצו לבני ישוב מסוים, לדוגמה אדמת [[מרעה]] ציבורית. אדם פרטי אינו יכול לרכוש זכויות קניין או זכויות לבלעדיות שימוש בקרקעות מסוג זה. קרקעות מסוג זה אינן תלויות במיקומן הגאוגרפי, ויכולות לשכון בתוך אדמות מסוג 'מולכ', 'מירי' או 'מוואת'.

*סוג נוסף של קרקע בבעלות המדינה הוא '''ג'יפתליק'''.{{הערה|{{דבר|חיים הלפרין|משטר הקרקע בישראל|1962/11/09|01108}}{{ש}}{{דבר|חיים הלפרין|קרקעות המדינה לסוגיהן|1962/11/23|01109}}}}. אלו היו אדמות בבעלותו הפרטית של הסולטאן שרכש אותן אחרי הכנעת [[איברהים פאשה]]. בארץ ישראל השתרעו אדמות אלו בעיקר בעמק בית שאן ובקעת הירדן וכן בתל ערד. אחרי מרד [[הטורקים הצעירים]] ב-[[1908]] הפכו אדמות אלו לאדמות מירי.