אנאיס נין – הבדלי גרסאות

נין התחנכה כ[[נצרות קתולית|נוצרית קתולית]], ובילתה את ילדותה ונעוריה באירופה. אחרי שהוריה נפרדו, אמה העבירה את אנאיס ואת שני אחיה ל[[ברצלונה]], ומשם ל[[ניו יורק]]. לפי יומניה, נין עזבה את מערכת החינוך הפורמלית בגיל 16 ומאוחר יותר החלה לעבוד כדוגמנית ציור. אחרי מספר שנים באמריקה, נין שכחה איך לדבר ספרדית, אך המשיכה לשלוט בצרפתית ולמדה לדבר אנגלית שוטפת.ת

ב-3 במרץ 1923, ב[[הוואנה]], קובה, נישאה לבעלה הראשון, יו פרקר גילר (1898–1985), בנקאי ואמן שנודע מאוחר יותר כיוצר הקולנוע הניסיוני איאן הוגו. הזוג עבר לגור ב[[פריז]], שם גילר עבד גילר בבנקאות ונין החלה לפתח את העניין שלה בכתיבה. ביומניה היא מזכירה כי באותה תקופה למדה ריקודי [[פלמנקו]]. יצירתה הראשונה שיצאה לאור הייתה סקירה על [[דייוויד הרברט לורנס|ד״ה לורנס]], שכתבה ב-16 יום.

[[פסיכואנליזה|טיפול פסיכואנליטי]] שעברה אצל [[אוטו ראנק]], שמאוחר יותר הפך למאהב שלה, השפיע עליה מאוד. בביקורה השני אצל ראנק, נין הרהרה על תשוקתה ״להיוולד מחדש״ כאישה וכאמנית. 

על פי יומניה, בתקופתה בפריז חלקה נין אורח חיים בוהמייני עם [[הנרי מילר]]. יומניה, שנערכו לאחר מותה על ידי בעלה השני, מספרים כי יחסיה עם הנרי מילר היו מלאי תשוקה ופיזיים מאוד, ושהיא האמינה שההיריוןשה[[היריון]] שהסתיים ב-1934 בהפלהב[[הפלה]] היה ממנו.