פנסיה תקציבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
== ישראל ==
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב [[עובד מדינה|עובדי המדינה]] ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ [[1999]] נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית ל[[פנסיה צוברת]] בשירות הציבורי{{הערה|1=ראו דיון במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, וכן אזכור של ההסכם הנ"ל, בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב[http://www.glima.info/verdicts/14-11-2012.pdf עס"ק 11563-05-10, 15774-05-10, אוניברסיטת תל אביב ואח' - ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב ואח'; ניתן ביום 14 בנובמבר 2012]}}. בשנת [[2001]] נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); ב[[צה"ל]], חיילים אשר התחייבו ל[[שירות קבע]] החל משנת [[2004]], משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו [[חברת החשמל]] ו[[מקורות]] ממשיכים
נכון לסוף שנת 2012, מהווה הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה שליש מהחוב הלאומי של מדינת ישראל, בסך כ-600 מיליארד ש"ח. [[צבי ורטיקובסקי]], משנה למנכ"ל משרד [[מבקר המדינה]] התייחס להתחייבות זו כ"איום אסטרטגי על ישראל"{{הערה|אבי שאולי, [http://www.bizportal.co.il/article/388814 ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"], [[Bizportal]], 1 ביולי [[2014]]}}. נטל הפנסיה התקציבית (2015) נאמד בהוצאה של כ-19-20 מיליארד ש"ח מדי שנה בתקציב המדינה, והמספר צפוי לעלות ל-26 מיליארד ש"ח בשנת 2036 ורק אז יתחיל לרדת בהדרגה.{{מקור}}
| |||