הרתעה (משפטים) – הבדלי גרסאות

מטרה ראשית של מערכת ה[[משפטים|משפט]]'''הרתעה''' היא הכוונת התנהגות. אחת הדרכים העיקריות להשגת [[מטרה (תכלית)|מטרההתנהגות]] זו הינה יצירת מערך '''הרתעה''' לפרטיםפרטים בחברה, אשרשנועדה ישנהלשנות את שיקולי הרווח-תועלת שלהם בעת שהם שוקלים האם להפר את ה[[חוק]], מתוך הנחה כי שיקולי רווח-תועלת [[רציונליזם|רציונליים]] תקפים במקרים אלו. יצירת ההרתעה היא אחת המטרות הראשיות של מערכת ה[[משפטים|משפט]].

בדיני הנזיקין, הרתעה אופטימאליתאופטימלית מכוונת לכך שסך נזקי ה[[תאונה|תאונות]] והוצאות מניעתן יהיה נמוך ככל האפשר. מכאן שהרתעה אופטימאליתאופטימלית מכוונת ליעילות כלכלית. הרתעה אופטימאליתאופטימלית תושג על ידי הטלת אחריות על מונע הנזק הזול ביותר, בדרך זו הוא יתומרץ למנוע את הנזק כאשר עלות המניעה נמוכה מתוחלתו. מונע הנזק הזול ביותר הוא זה שלהטלת האחריות עליו יש את הסיכוי הרב ביותר להפחית למינימום את סך נזקי התאונות והוצאות מניעתן. כאשר נטל האחריות כבד מדי נוצרת בעיה של הרתעת יתר. הרתעת יתר עלולה להיות גרועה יותר מהרתעת חסר או מהיעדר הרתעה כלשהי. שיקולים אלה באים לידי ביטוי ב[[נוסחת הנד]].