הרתעה (משפטים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
==הרתעה במשפט הפלילי==
כלי עיקרי ליצירת הרתעה הוא ה[[ענישה]], המשמשת להרתעת העבריין כך שיימנע מלחזור ולבצע את מעשהו פעם נוספת, וכן משמשת כדוגמה להרתעת עבריינים פוטנציאליים אחרים. בתקופות קדומות היו נהוגים עונשים [[גוף האדם|גופניים]] (החל מ"שן תחת שן" וכלה ב[[עונש מוות]]) ואילו כיום נהוגים יותר, ברוב ה[[מדינה|מדינות]] המתקדמות, עונשי [[מאסר]], המגבילים את חירותו של העבריין, ו[[קנס]]ות - עונשים [[כסף (אמצעי תשלום)|כספיים]].
שורה 14 ⟵ 13:
==הרתעה במשפט האזרחי==
להרתעה מקום מרכזי ב[[משפט פלילי|משפט הפלילי]], אך יש לה מקום לא מבוטל גם ב[[משפט אזרחי|משפט האזרחי]], שבו נפסקים לעתים פיצויים עונשיים כאמצעי הרתעה, ולא רק לשם מתן פיצוי לצד הנפגע. ב[[חוק הגנת השכר]], למשל, נקבע פיצוי גבוה מאוד על [[הלנת שכר]], לא רק כדי לפצות את ה[[עובד]] על הפגיעה בו, אלא בעיקר כדי להרתיע מעסיקים מהלנת שכר.
ב[[דיני הנזיקין]], עצם החובה המוטלת על המזיק לפצות את הניזוק יש בה גורם של הרתעה, משום שבפיצוי, גם כאשר הוא בא רק כדי לפצות את הניזוק, ללא כל גורם עונשי, עלול להיות עול כספי כבד. עול זה עשוי להיות ישיר, כאשר המזיק נדרש לשלם את הפיצוי מכיסו, או עקיף, כאשר [[חברת ביטוח]] נושאת בתשלום הנזק, אך מעלה בשל כך את [[פרמיה (ביטוח)|פרמיית הביטוח]].
בדיני הנזיקין, הרתעה
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]
|