ויקיפדיה

הבטחת הכנסה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הגהה חלקית
שורה 1:
'''הבטחת הכנסה''' היא [[קצבה]] המשולמת למי שאין לו הכנסה או למי שהכנסתו נמוכהאינה מסףמאפשרת שכררכישה מסוים,של כךצרכי שסךקיום הכנסתובסיסיים ישתווה לסףלו השכרולמשפחתו.
 
כאשר לבית אב אין בקביעות או באופן זמני [[הכנסה|הכנסות]], משלמת לו הממשלה '''הבטחת הכנסה''' - שמטרתה לאפשר למקבל [[רמת חיים]] מינימלית. כאשר למשפחה יש הכנסה הנמוכה מסף השכר, משלמת לה הממשלה סכום המהווה השלמה להכנסה זו (ולפיכך קרוי '''השלמת הכנסה''').
 
בישראל פועל מנגנון זה בשני מקומותמסלולים: הבטחת הכנסה המיועדת לכלל הציבור דרך [[המוסד לביטוח לאומי]] על פי קריטריונים שונים, והבטחת הכנסה על ידי [[משרד החינוך]] המיועדת ללומדים במוסדות ב[[ישיבה|ישיבתייםישיבות]] העומדים בקריטריונים שונים (אדם הלומד במוסד ישיבתיבישיבה אינו יכול לקבל הבטחת הכנסה מהביטוחמהמוסד הלאומי,לביטוח אלא רק ממשרד החינוךלאומי).
 
==הבטחת הכנסה בישראל==
===הבטחה הכנסה באמצעות המוסד לביטוח לאומי===
ב[[מדינת ישראל]] פועל מנגנון הבטחת ההכנסה מתוקף [[חוק הבטחת הכנסה]], התשמ"א-1980, ובהפעלתושבהפעלתו עוסק [[המוסד לביטוח לאומי]]. גובה הסכום שמשפחה זכאית לו כהבטחת הכנסה נקבע לפי גודל המשפחה והרכבה, על פי המפתח המפורט בטבלה הבאה.
 
{|border=1 align=center
שורה 30:
|}
 
הגמלה להבטחת הכנסה נקבעה בשלוש רמות: קצבהגמלה בשיעור רגיל ל"שוהים במערכת" בשנתיים הראשונות, קיצבהגמלה מוגדלת לאלו ששוהים בה למעלה משנתיים וקצבהוגמלה מוגדלת יותר ל[[משפחה חד-הורית|משפחות חד-הוריות]], בהתאם לחוקל[[חוק משפחות חד-הוריות]] משנת [[1992]]. הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה מזכה, נוסף על תשלומים ישירים מהביטוח הלאומי, בהנחות ב[[ארנונה]], ב[[אגרת טלוויזיה]], נסיעהבנסיעה ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], ב[[שירותי בריאות]] וב[[שכר דירה]]. גמלת הבטחת הכנסה חייבת ב[[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]].
 
הדירוג לקצבהלגמלה רגילה בשנתיים הראשונות וקצבהוגמלה מוגדלת אחר כך בוצע כדי להקטין את התמריץ להשארלהישאר במערכת מקבלי הגימלההגמלה, אף כי מחקרים שונים (אחדות, 1976; גל ודורון, 2000) מורים כי לשוהים במערכת יש תמריץ חזק לאור פוטנציאל ההשתכרות הנמוך יחסית של מקבלי הגמלה וכי הגדלת התשלום ככל שמתארכת תקופת השהות במערכת מהווה תמריץ הישארות נוסף.
 
===התפתחות הבטחת הכנסה בישראל===
====לשכות הסעד====
עד שנות השבעים, סיוע סוציאלי לאזרחים חסרי הכנסות אחרות התבצע דרך [[לשכת הסעד|לשכות הסעד]], והותנה בקבלת סיוע פסיכו-סוציאלי מעובדי הלשכות. התפיסה שעמדה בבסיס גישה זו הייתה כי מקורו של היעדר האמצעים הכלכליים הוא בקשיים - פסיכולוגיים או אחרים - של הפרט, ועל מנת לסייע לו יש לספק לו משאבים כלכליים מחד, וסיוע פסיכו-סוציאלי מאידך. על כן, את הסיוע הסוציאלי בלשכות סיפקו [[עובדים סוציאליים]], וקבלת סיוע כספי הייתה מותנית בקבלת טיפול מעובד סוציאלי{{הערה|שם=gal|1=גל, ג'וני (2005). '''ביטחון סוציאלי בישראל'''. ירושלים: מאגנס}}
 
מאז שנות ה-60, ספגה מערכת זו ביקורת חריפה, מכמה סיבות. ראשית, חוקרים וקובעי מדיניות החלו להצביע על כך של[[עוני]] ול[[אבטלה]] סיבות מבניות. העובדה שאדם נותר חסר הכנסה אינה, ברוב המקרים, בתחום יכולת ההשפעה שלו, והיא נובעת פעמים רבות מתנאים השוררים בכלל המשק - כגון מיתון, עלייה באבטלה או פערי שכר גדלים. במציאות כזו, אין סיבה להתנות את הסיוע הכספי בסיוע פסיכו-סוציאלי, שכן הוא אינו עני בגלל תפקודו האישי הלקוי, ושיפור של תפקוד זה לא יביא להיחלצותו מהעוני.{{הערה|שם=weiss|1=ע. וייס, "השלכות חוק הבטחת הכנסה על תפקוד המחלקות לשירותים חברתיים - האם התממשו הציפיות?" '''ביטחון סוציאלי''' 58, 2000, עמ' 96-76. }}
 
ביקורת נוספת על שיטה זו התמקדה ב[[סטיגמטיזציה]] הכפולה שהיא יוצרת - הן סטיגמטיזציה של העניים והן סטיגמטיזציה של מקבלי הטיפול בלשכות לשירותים חברתיים. מחד, העובדה שקבלת סיוע מותנית בקבלת טיפול פסיכולוגי, מסמנת את העניים כבעלי בעיות נפשיות, וגורמת לנזקקים לסיוע להימנע מהסתמכות על הלשכות. מאידך, העובדה שהסיוע ניתן בלשכות גרמה לכך שאלו נתפסו כאתר המיועד לטיפול בעניים בלבד, דבר שגרם ללקוחות אחרים להימנע מגישה ללשכות, ולכן מנע מאוכלוסיות אלו טיפול לו נזקקו.{{הערה|שם=weiss|1=}}
 
מנקודת המבט של העובדים הסוציאליים, השילוב של מערך הסיוע הכספי בלשכות יצר עומס אדיר על הלשכות, שנאלצו להתמודד עם פונים רבים מיכולת הקליטה שלהם. במקביל, הענקת סיוע כספי הקשתה על העובדים להתמודד עם העבודה העיקרית שלהם, מתן סיוע פסיכו-סוציאלי, שכן היא אילצה אותם להתמודד עם רבים שלא ביקשו טיפול כזה, ועשו כל שביכולתם כדי להימנע מלקבלו, והגיעו ללשכות רק על מנת לזכות בסיוע הכלכלי.{{הערה|שם=weiss|1=}}
 
לבסוף, צורת חלוקת משאבים זו יצרה חוסר שוויון קשה. סכומי הסיוע היו נתונים לשיקול דעתם של העובדים הסוציאליים, והסכומים שניתנו בכל אחת מהלשכות היו שונים באופן מהותי. גם חלוקת הכספים בין הלשכות לא תאמה תמיד את מספר הנזקקים בכל לשכה, ולכן נוצר אי-שוויון משמעותי על בסיס מרחבי. במקביל לתהליך זה, חלה גם שחיקה בגובה הקצבאות, שבצירוף עם העלייה ברמת החיים במהלך שנות ה-60 הביאה למרמורלהתמרמרות גוברגוברת והולךוהולכת על גובהן הנמוך של הקצבאות, ועל רמת החיים המינימלית שהן מאפשרות.{{הערה|שם=gal|1=}}
 
קשיים אלו הביאו להכרה בצורך לאמץ שיטה חדשה לחלוקת קצבאות קיום, ואכן - בראשית שנות ה-70 החל מהלך של פיצול קצבאות הקיום מהסיוע הפסיכו-סוציאלי. לשכות הסעד שכרו עובדים חדשים, שתפקידם היה לחלק את הקצבאות על בסיס שאינו תלוי בקבלת סיוע פסיכו-סוציאלי, וכך נוצרה בתוך הלשכות הפרדה בין העובדים הסוציאליים לבין הגורמים האמונים על חלוקת הקצבאות{{הערה|שם=doron|1=.74-87 , דורון, א. וינאי, א. ( 1998 ). הבטחת הכנסה – שינוי מדיניות ודרכי ביצוע, '''ביטחון סוציאלי''', 31}}.
 
====חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980====
שינוי זה פתר את מקצת הבעיות, אך לא נתן פתרון מקיף לכולן. אי לכך, נחקק בשנת 1980 '''חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980''', שהעביר את האחריות על תשלום דמי הבטחת הכנסה מלשכות הרווחה לאחריותו של המוסדלמוסד לביטוח לאומי. לשינוי זה, שנכנס לתוקף ביום האחדב-1 בינואר 1982, היו מספר השלכות חשובות, בנוסף למתן מענה לחסרונות שפורטו לעיל:
* החוק קבע שורה של כללים אחידים הקבועים בחוק לקבלת סיוע זה, במקום הסתמכות על חוות דעת של עובדים סוציאליים ואנשי ארגון, ובכך הקל על מקבלי הגמלה ומנע החלטות שרירותיות.
* החוק העביר את האחריות לתשלום דמי הבטחת הכנסה מהרשויות המקומיות לממשל המרכזי, ובכך מנע אי-שוויון בין הזכאים לקצבאות ברשויות הסובלות ממחסור תקציבי לאלו מרשויות מבוססות.
שורה 58:
# '''[[מבחן אמצעים|מבחן הכנסה]]''': למבקש אין הכנסה מכל המקורות (שכר, הון, רכוש, וחלק מקצבאות הביטוח הלאומי), או שהכנסתו מהמקורות הללו אינה עולה על הסכום המזכה בקצבה.
#'''מבחן תעסוקה''': המבקש ממצה את יכולתו להשתכר בשוק התעסוקה.
 
 
במהלך שנות התשעים חל גידול משמעותי במספר המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה, מ-32 אלף משפחות בשנת 1990 ל-151 אלף משפחות בשנת 2002. אחוז המקבלים הבטחת הכנסה מכלל האוכלוסייה בגילאי עבודה גדל משיעור של 2.0 אחוז בשנת [[1991]] ל-4.6 אחוז בשנת [[1999]]. מספר הנפשות הממוצע למשפחה נתמכת קטן לאורך השנים מ-3.25 נפשות למשפחה ל-2.66 נפשות למשפחה. מקורות הגידול העיקריים היו תחילת זכאות של עולים לתשלומי הבטחת הכנסה החל משנת [[1992]] וחוק משפחות חד-הוריות מאותה שנה. אוכלוסיית העולים מהווה החל משנה זו, באופן יציב, כשליש מכלל מקבלי הבטחת הכנסה. שיעור הנשים המקבלות הבטחת הכנסה מכלל הנשים בגילאי עבודה זינק מ-2.4 אחוז ל-6.2 אחוז. יתר על כן, שיעור הגידול הושפע רק באופן חלקי ממגמות בשיעורי האבטלה ונטה לעלות גם כאשר במקביל צנחו שיעורי האבטלה.
שורה 64 ⟵ 63:
עיון במגמות בקרב מקבלי גמלה להבטחת הכנסה מעלה כי משך השהות הממוצעת של משפחה גדל בחמישים אחוז, חל גידול באחוז משפחות חד-הוריות מכלל מקבלי הגמלה מ-28.8 אחוז ל-35.4 אחוז ובאחוז המשפחות המקבלות גמלה בשיעור חד-הוריות מ-51.6 ל-77.5, וכן חל גידול דרמטי באחוז "בלתי ניתנים להשמה" (מובטלים כרוניים) מ-17.4 ל-33.7.
 
החל משנת [[2002]] החל משרד האוצר, בראשות השר [[בנימין נתניהו]], לחתור לצמצום מספר מקבלי הבטחת הכנסה ותשלומים אחרים, באמצעות החמרת הקריטריונים לקבלת הבטחת הכנסה (ודמי אבטלה). גובה הגימלההגמלה, כאחוז מהשכר הממוצע, לא שונה כלל באף אחד מהקריטריונים ([http://web.archive.org/web/20020106015448/http://www.btl.gov.il/Rivon/html/heb_rivon_3_040301.htm ר' כאן]). צעדים אלו עוררו מחאות רבות, שהבולטת שבהן הייתה הצעדה לירושלים ושביתת-השבת בה של [[ויקי קנפו]], אם במשפחה חד-הורית.
 
החמרת הקריטריונים הובילה לקיטון במספר הכולל של מקבלי הבטחת הכנסה משיא של 161 אלף בתחילת [[2003]] ל-144 אלף בסוף שנת [[2004]]. מספר המשפחות החד-הוריות, שעלה מכ-8 אלף בשנת [[1990]] ל-53 אלף ביוני [[2003]] צנח בעקבות החמרת התקנות בחודש זה ל-41 אלף בסוף שנת [[2004]]. במספר היחידים, הקטינים והמשפחות לא חל כמעט שינוי בתקופה זו, כך שניתן להסיק כי הירידה במספר מקבלי הבטחת הכנסה באה כמעט במלואה מקרב משפחות חד-הוריות. במקביל, חלה ירידה בשיעור האבטלה, מקרוב ל-11 אחוז למעט פחות מ-10 אחוז בתחילת שנת [[2005]].
שורה 73 ⟵ 72:
בנוסף להבטחת ההכנסה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, קיימת הבטחת הכנסה של [[משרד החינוך]] (עד [[2004]] של [[משרד הדתות]]) המיועדת עבור לומדים במוסדות תורניים העומדים בקריטריונים שונים. קצבה זו מיועדת לתמיכה בלומדים במעמד [[תורתו אומנותו]]. סעיף ב[[ספר התקציב]] המיועד עבור קצבה זו היה קיים החל משנת [[1982]], בעקבות [[הסכם קואליציוני]] שביקש להחיל על אברכים את קצבת הבטחת ההכנסה הרגילה שנכנסה לתוקף באותה שנה. סכום הקצבה משתנה בכל שנה בהתאם לסך התקציב המיועד למטרה זו המתחלק למספר הזכאים.
 
על מנת לקבל קצבה זו נדרשים אברכים למלא מספר תנאים. תנאים אלו אינם נקבעים עקב חוק כל שהוא, אלא על פי קריקטריוניםקריטריונים שנקבעו במשרד הדתות ובמשרד החינוך. עד 2005 היו אלו קריקטריוניםקריטריונים פנימיים, ולאחר שנה זו נקבעו הקריקטריוניםהקריטריונים על ידי ועדה. התנאים העיקריים לקבלת קצבה זו הם:
* לימוד של יום שלם במוסדות תורניים מוכרים, ומעמד של [[תורתו אומנותו]].
* הכנסה של עד כ־1200 שקלים בחודש למשפחה (לא כולל [[מלגת לימודים]] מהמוסד התורני, ללא תלות בגודלה וכן ללא [[קצבת ילדים|קצבאות ילדים]]).
שורה 82 ⟵ 81:
סך התקציב שיועד עבור קצבה זו ב־[[2009]] עמד על כ־121 מיליוני שקלים. בשנת 2010 קיבלו את הקצבה כ־10,000 [[אברך|אברכים]], כ־20% מכלל ציבור האברכים, רובם המוחלט [[חרדים]].
 
בשנת [[2000]] הוגשה עתירה לבג"ץ{{הערה|בג"ץ 4124/00}} על ידי [[ארנן יקותיאלי]], שהיה אז [[חבר מועצת עיר|חבר מועצת העיר]] [[ירושלים]], כנגד [[משרד הדתות]], בטענה שקצבה זו מנוגדת לשיוויוניותלשוויוניות, היות שהיא מיועדת רק עבור אברכים, ולא עבור נשים ו[[סטודנט]]ים, לדוגמה. העתירה נדונה במשך כ־10 שנים, ורק ביוני 2010 פסק בג"ץ בהרכב של 7 שופטים (ברוב של שישה מול אחד) כי הסעיף המקצה את הכספים בעבור תשלום קצבה זו אינו יכול להימצא בספר התקציב החל מתחילת שנת [[2011]], היות שהוא מנוגד לשיווניות, שהיא אחת מעקרונות התקציב. בעקבות זאת, הקימה הממשלה ועדה בין משרדית עליה הוטל לגבש המלצות בנושא. בדצמבר 2010 קיבלה הממשלה את המלצות הועדה, והחליטה{{הערה|החלטת הממשלה 2614 [http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2010/Pages/des2614.aspx]}} להמשיך ולשלם קצבה זו תחת השם "מלגת לימודים ועידוד השתלבות בתעסוקה", בהגבלות מסויימות, כך שבפועל האברכים המשיכו לקבל את הקצבה. הסכום שהוקצה לקצבה זו עמד על 110 מיליון שקל לשנת 2011 ו-109 מיליון שקל לשנת 2012.
 
בשנת 2013 קיבלו את הקצבה כ-9,400 אברכים, וסך הסכומים שהועברו היה כ-120 מיליוני שקלים.
שורה 98 ⟵ 97:
* {{ויקיטקסט בשורה|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980}}
*[https://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/default.aspx הבטחת הכנסה] באתר המוסד לביטוח לאומי
*[http://www.kolzchut.org.il/he/גמלת_הבטחת_הכנסה_(השלמת_הכנסה) {{כל-זכות|גמלת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה)] באתר כל זכות}}
*[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MT/MilghatLimodim הבטחת הכנסה לאברכים] באתר משרד החינוך
*[http://web.archive.org/web/20100704122226/http://my.ynet.co.il/pic/news/140610/140610.pdf פסיקת בג"ץ בשנת 2010 על אי השיוויוניות בהבטחת הכנסה לאברכים]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הבטחת_הכנסה"