גורז' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון מחוזות ונפות ליחידות שלטוניות בתבנית עיר#
מ קישור פנימי בשני חלקים זהים
שורה 61:
נמצאו עדויות על התיישבות מ[[תקופת האבן הקדומה|התקופה הפאלאוליתית התיכונה]]. התושבים הראשונים מצאו מקלט במערות באזור. שרידי שלדים מאותם הימים נמצאו על ידי ארכאולוגים וספאולוגים בבאיה דה פייר ובברושטן. יישובים [[התקופה הנאוליתית|נאוליתים]] ומ[[תקופת הברונזה]] נמצאו בבלשט, קרסנה, ולדימיר, רונקו וטלשט. הארכאולוגים מצאו במחוז שרידים של ההתיישבות ה[[רומאים|רומית]] העתיקה: מתחם מבצרים רומיים בבומבשט-ז'יו, [[קסטרום|קסטרה]] עם גל אדמה בקטונלה, פינואסה-ורט, יישובים אזרחיים רומיים בסצ'לו, צ'וקאדיה, טרגו ז'יו, סלובוזיה, ברסשט, המעידים על חברה רומית מלאת חיים. החל מ[[המאה ה-15]] מוזכר לראשונה שם המחוז גורז'.
 
במאה ה-12 הייתה קיימת בשטחי המחוז ישות פוליטית בהנהגת ה[[וויבוד]] הרומני [[ליטובוי]]. האזור נכלל בהמשך לתוך [[נסיכות ולאכיה]]. במאה ה-14 היו קיימים שטחו שני מחוזות: ז'אלש (Jaleş) ומוטרו (Motru). שם המחוז ז'אלש מופיע בתעודות החל משנת [[1385]] בימי השליט [[דן הראשון]] ואחרי [[1387]] בימי השליט [[מירצ'ה הזקן|מירצ'ה הזקן.]]. באותה תקופה מצוינים גם היישובים טיסמנה.
 
המחוז גורז' היווה המוקד הראשון שבו פרצה בשנת [[1821]] תנועת המרד הלאומי-חברתי שבהנהגת [[טודור ולדימירסקו]]. טודור היה יליד הכפר ולדימיר (Vladimiri) ובינואר 1821 הוא הקריא בפני ההמונים שהתכנסו בפאדש, במחוז גורז', את המצע המהפכני הידוע כ"ההכרזה בפאדש".