חסידות ראדוויל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: , קישורים פנימיים |
תיקון קישור לפירושונים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 7:
=== דור שני ===
בנו רבי [[דן יונגרלייב|דן מיכלאוויטש]] מילא את מקומו. היה חתנו של רבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] ("הרב מאפטא"). נפטר ב[[כ"ה בסיוון|כ"ה בסיון]] [[ה'תר"א|תר"א]] ([[1841]]). נולד בשנת [[תקמ"ג]] לרב יעקב משה. היה מגדולי תלמידיהם של [[המגיד מקוז'ניץ]] ושל בנו רבי משה מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]]. חסידיו היו מרובים. חיבר את הספרים "הרי בשמים", "עצי בשמים" ו"ראשי בשמים".
בנו רבי אברהם מאיר מביאלוברזיג, חתנו של רבי [[יצחק מוורקא]], נפטר בשנת [[תרי"ב]] בחיי אביו. חתניו היו רבי שלום יוסף פרידמן מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]] ורבי יצחק טברסקי מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]. חתנו של רבי יצחק, רבי ישעיהו, כיהן אף הוא באדמו"רות.
==== דור שלישי ====
שורה 15:
====דור רביעי====
נכדו של רבי ישעיהו מפראגא, רבי דוד גולדמן (בן רבי אברהם מאיר) כיהן אף הוא כאדמו"ר. היה [[בעל אחוזה]] אך חסידי סבו רבי יצחק מוורקא מינוהו לאדמו"ר. התגורר ב[[חמיילניק|חמלניק]] ולאחר מכן ב[[קילץ]] שם החל לכהן באדמו"רות. נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]). בנו רבי ישעיהו מילא את מקומו. לפני פטירת אביו כיהן כרב ב[[בוסק]].
בנו של רבי לוי מראדוויל, רבי מרדכי, כיהן בראדוויל. בן נוסף של רבי לוי היה רבי דן מקונסטנטין, חותנו של רבי שלמה שמואל מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]].
====הדור החמישי והשישי====
אחרי רבי מרדכי מראדוויל כיהן בנו רבי לוי משה יהודה מ[[ברוד (עיר)|ברוד]] ואחריו בנו רבי יחיאל מיכל מ[[קלויזנבורג]]-בראד.
==החסידות לאחר השואה==
שורה 31:
==לקריאה נוספת==
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות''', תל אביב: ספרית מעריב, 1977, עמ'
{{מיון רגיל:ראדוויל, חסידות}}
{{חסידויות}}
| |||