פייסל הראשון, מלך עיראק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חייו: הרחבה |
מ ←חייו |
||
שורה 68:
ב-[[3 בינואר]] [[1919]] חתמו פייסל וד"ר [[חיים ויצמן]], נשיא [[ההסתדרות הציונית]], על [[הסכם ויצמן-פייסל]] שביסס את ההכרה הערבית ב[[הצהרת בלפור]].
ב-[[7 במרץ]] [[1920]] הוא הוכתר למלך [[הממלכה הערבית של סוריה]] על ידי [[הקונגרס הסורי הלאומי]]{{הערה|{{דואר היום||פייצל מושל יחידי|1920/03/08|00304}}}} והתכונן להגן על שלטונו מפני צרפת{{הערה|{{דואר היום||לשאלת סוריה|1920/03/19|00201}}{{ש}}{{דואר היום||בקרת צבאית|1920/03/23|00302}}}}. אך ב[[אפריל]] [[1920]], [[ועידת סן רמו]] נתנה ל[[צרפת]] את המנדט על [[סוריה]]. ניסיון להגיע להסכם בין צרפת לפייסל לא צלח{{הערה|{{דואר היום||מלחמה בין צרפת ופייצל?|1920/07/19|00306}}}}, מה שהוביל ל[[מלחמת סוריה-צרפת]], שהסתיימה בתבוסה לכוחות הסוריים ב[[קרב מיסלון]], ב-[[24 ביולי]] [[1920]]. פייסל גורש מסוריה על ידי הצרפתים{{הערה|{{דואר היום|[[שמואל בן שבת|בן שבת]]|פייסל בחיפה|1920/08/02|00310|||Ad}}}} ל[[עכו]]{{הערה|{{דואר היום|איתמר בן אב"י|האמיר פייסל בעכו|1920/08/09|00100}}}} וממנה עבר לגור ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באוגוסט אותה שנה. [[חוסיין בן עלי]] דרש שפייסל יקבל את המלוכה בעיראק כפיצוי{{הערה|{{הצפירה||מלך חיג'אס וברית שלום עם טורקיה|1920/08/18|00303}}}}.
הממשלה הבריטית, שהחזיקה בשלטון מנדטורי בעיראק, הייתה מודאגת מחוסר היציבות במדינה החדשה. הוחלט שהבריטים יסוגו משלטון ישיר על המדינה ועל יצירת מלוכה שתשלוט עליה בזמן שהם ישמרו על זכויתיהם המנדטוריות. לאחר [[משאל עם]] ו"תמיכה של 96% מהציבור במדינה", משאל העם לא היה אותנטי, ואורגן על ידי שר המושבות הבריטי סר [[וינסטון צ'רצ'יל]] על מנת שפייסל יזכה ללגיטימציה בקרב המיעוטים הרבים בעיראק. פייסל הסכים להפוך למלך, ובאוגוסט [[1921]] הוא הפך ל[[מלך עיראק]] הראשון. כמו כן, אשתו [[חזימה בנת א-שריף נאצר]] הוכתרה כמלכת עיראק.
| |||