פריטה על גיטרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: פאריטה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מפנה|פריטה|אונית המעפילים|פאריטה}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 6614 the guitar player.jpg|ממוזער|250px|נער פורט על [[גיטרה]], פסל ברונזה של הפסלת אורסולה מלבין בגן הפסלים בחיפה]]
[[תמונהקובץ:A_guitar_ubt.jpeg|שמאל|200px|ממוזער]]
'''פריטה''' הינה נגינה ב[[כלי מיתר]] באמצעות הרטטת [[מיתר (כלי מיתר)|מיתריו]]. בעת שבעזרת יד שמאל הנגן חוסם את המיתרים בסריגים הרלוונטיים, ידו הימנית פורטת עליהם. ב'''[[גיטרה]]''', הפריטות מבוצעות בעזרת ה[[אצבעות]], ה[[ציפורניים]], או בעזרת [[מפרט]]. הגיוון הגדול שבצורות הפריטה השונות, מתורגם מעשית לגיוון ב[[צליל]]. זאת אומרת, שאותו [[אקורד]] יכול להיות מנוגן בכמה וכמה צורות, ובכל פעם זה יישמע אחרת, למרות העובדה כי מדובר באותם [[תו (מוזיקה)|תווים]] בדיוק.
 
שורה 34:
* '''ויברטו (vibrato)''': הרעדה של המיתר ועל ידי כך גם הרעדה של הצליל. יש מספר שיטות לביצוע ויברטו:
 
:'''השיטה הקלאסית''': תוך כדי לחיצה על המיתר האצבע רועדת קלות ימינה ושמאלה . למרות ששיטה זו יועדה במקור לכלי מיתר קלאסיים (כגון: [[כינור]], [[צ'לו]] וכו'), ניתן להשתמש בה גם בגיטרה חשמלית.
:'''השיטה המודרנית''': תוך כדי לחיצה על המיתר האצבע מרעידה קלות את המיתר למעלה ולמטה. באמצעות שיטה זאת אפשר לשלוט בקלות יתרה על "רוחב" הויברטו ומהירותו.
 
:'''השיטה המודרנית''': תוך כדי לחיצה על המיתר האצבע מרעידה קלות את המיתר למעלה ולמטה. באמצעות שיטה זאת אפשר לשלוט בקלות יתרה על "רוחב" הויברטו ומהירותו.
:'''השיטה המשולבת''': שיטה זו קשה יותר מן השתיים הקודמות. למעשה שיטה זו היא שילוב של שתי השיטות הקודמות - הנעת האצבע, תוך כדי לחיצה על המיתר, בתנועה מעגלית סביב נקודה אחת. אחד מה[[גיטריסט|גיטריסטים]] הבולטים שמשתמשים בשיטה זו הוא [[סטיב וואי]].
 
:'''השיטה המשולבת''': שיטה זו קשה יותר מן השתיים הקודמות. למעשה שיטה זו היא שילוב של שתי השיטות הקודמות - הנעת האצבע, תוך כדי לחיצה על המיתר, בתנועה מעגלית סביב נקודה אחת. אחד מה[[גיטריסט|גיטריסטים]]ים הבולטים שמשתמשים בשיטה זו הוא [[סטיב וואי]].
 
* '''לגטו (legato)''': פריטה על מיתר בודד ביד שמאל. הלגטו מורכב למעשה משני תווים על אותו מיתר, כאשר הראשון מנוגן ביד ימין והשני ביד שמאל. כאשר התו הראשון גבוה מהשני, האצבע של יד שמאל אשר החזיקה את התו יורדת ומושכת את המיתר בו בזמן ובכך יוצרת את התו השני. כאשר פעולה זו נעשית בגיטרה חשמלית, היא נקראת pull ("משיכה"). כאשר התו השני גבוה מהראשון, אצבע נוספת של יד שמאל (פרט לאצבע שכבר חוסמת את המיתר) "נוחתת" על המיתר, ובכך יוצרת את התו השני. כאשר פעולה זו נעשית בגיטרה חשמלית, היא נקראת hammer ("פטיש"). ייתכן כמובן גם לגטו כפול, אשר יכלול את שתי השיטות גם יחד בזו אחר זו. לגאטו שימש את רוב הנגנים מ[[שנות ה-70]] ועד ימינו לקטעים מהירים וסולאים.
:בניגוד לשימוש בלגטו בסולואים, התפתחה טכניקת ה"[[שרדינג]]" (shredding) שהיא טכניקה של שימוש בנגינה מאוד מהירה (במיוחד בסולואים) תוך פריטה במפרט בלבד (הימנעות משימוש ב-pull ו-hammer).
** '''טריל (trill)''': זוהי טכניקה שפותחה למעשה מהלגאטו - רצף מהיר של pulls וhammers (משיכות ופטישים) בין שני תווים.
 
* '''סלייד (slide)''': גלישה של אצבע לאורך מיתר. בדומה ללגטו, גם הסלייד מהווה ניגון של שני תווים, כאשר הראשון מנוגן ביד ימין, ושני בשמאל. אחרי שהתו הראשון מנוגן, האצבע שחוסמת את המיתר זזה במהירות לאורך המיתר עד התו הרצוי. כיוון שבזמן הגלישה האצבע ממשיכה ללחוץ על המיתר, הצליל נמשך וגובהו משתנה תוך כדי הזזת האצבע בהתאם לסריג שבו האצבע נמצאת. הסלייד נפוץ מאוד בגיטרה חשמלית, במיוחד ב[[בלוז]]; אך קיים גם ב[[גיטרה קלאסית]] ("גליסנדו").
 
* '''בנד (bend)''': מתיחה של מיתר כלפי מעלה בעזרת אצבעות יד שמאל. פעולה זו גורמת לעיוות התו המנוגן, ולמעשה להגבהתו. תחילה התו מנוגן בצורה רגילה ביד ימין, ומיד לאחר מכן האצבע של יד שמאל אשר חוסמת את המיתר מותחת אותו כלפי מעלה וכך הצליל מתעוות ומוגבה. ככל שהמיתר נמתח יותר למעלה, כך הצליל יהיה גבוה יותר. בנד יכול להתבצע לכיוון אחד, כלומר, להימתח כלפי מעלה ולהישאר שם, או לחלופין, בצורה של "הלוך-חזור", כלומר, המיתר נמתח כלפי מעלה ואז חוזר למצבו הרגיל. במצב כזה למעשה מנוגנים שני תווים: התו המוגבה, והתו הרגיל. התו השני, אפוא, מנוגן בעזרת יד שמאל בלבד, על ידי הורדת המיתר בחזרה למצבו הרגיל. פיתוח מעניין לטכניקה זו הוא יצירת מצב הפוך, בו דווקא המתיחה מתבצעת ראשונה ורק כשהמיתר מתוח כלפי מעלה (או כלפי מטה) פורטים עליו. הבנד נפוץ מאוד בבלוז וב[[רוק (מוזיקה)|רוק]].
 
*'''טאפינג (tapping)''': חסימת מיתר באחד הסריגים בעזרת יד ימין. פירוש המלה tapping באנגלית הוא "הקשה"- הנגן "מקיש" על המיתר בעזרת אצבע יד ימין. הטפינג למעשה כולל בתוכו לגטו כפול (האמר + פול), שכן המיתר חסום גם על ידי אחת האצבעות של יד שמאל, אך בסריג נמוך יותר, ואז האצבע של יד ימין "נוחתת" גם היא על המיתר, על סריג גבוה, ומיד גם מושכת אותו כלפי מטה, ובכך יוצרת שני תווים (הראשון גבוה, השני נמוך יותר). אפשרות הטפינג מהווה יתרון ביצירות שבהן יש צורך לנגן שני תווים ברצף אשר נמצאים במרחק גדול זה מזה וקשה להגיע אל שניהם בעזרת יד שמאל בלבד. הטפינג קיים כמעט רק בגיטרה חשמלית, והוא נפוץ ביצירות מאוד טכניות ומהירות.
 
* '''פאלם מיוט (Palm Mute)''': חסימת המיתרים בפרק היד האוחזת במפרט במטרה לעמעם את הצליל. פירוש המלה muting באנגלית הוא "עמעום".בגירסת הגיטרה החשמלית, משתמשים במיוטינג בעיקר ביצירות "כבדות", כמו למשל ב[[הבי מטאל]].
 
* '''הרמוניקס (Harmonics)''': פריטה על המיתר באמצעות מפרט ואצבע בבת אחת בנקודות מסוימות לאורך המיתר, היוצרת צליל הדומה ל[[שריקה]]. בדומה לפאלם מיוט, גם ההרמוניקס נפוץ ביצירות מטאל. הנקודות המאפשרות צליל זה הן הנקודות המחלקות את המיתר (או את חלקו עד לאצבע החוסמת ביד שמאל) לחלקים שווים, כלומר 1/2, 1/3 ת 1/4 מיתר וכו'. נגיעה בנקודה כזו ופריטה בו זמנית יוצרות במיתר תנודות ב[[צליל עילי]] המתאים שלו, ו"אפס" תנודה ב[[צליל יסודי|צליל היסודי]].