תולדות מלחמת העצמאות (ספר) – הבדלי גרסאות

==כרך ראשון: המאבק על מטרה==

הכרך הראשון של הסדרה מתחיל בעת ביקורו של [[דוד בן-גוריון]] בקורס השתלמות למפקדים בכירים של [[ההגנה]] ב[[ג'וערה]] יחד עם המפקדים הבכירים של ההגנה בשנת [[1943]], בה מציג [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] בפני הנוכחים שאלה: "עכשיו הגידו לי. מהי מטרתנו? לשם מה אנחנו מקיימים קורס זה במאמצים כה רבים, ואתם עוברים אותו בתנאים כה קשים? מה תכלית פעילותינו הנוכחית בארץ ישראל?" הנוכחים השיבו תשובות שונות, אך לטעמו אין זה סיפק אותו. כתגובה לכך אמר בן גוריון באקט של יאוש למפקד ההגנה [[משה סנה]]: "אף אחד לא אמר שמטרתנו היא מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל". מטרת הסופר בהצגת סצנה זו בכרך זה היא חידוד ההכרה שאכן רק דוד בן גוריון הכיר במטרה וזה הוא שהניע אותו לחתור לניצחון העצמאות היהודי ואליה כיוון את כל תשומת לבו.

'''העמדות החוץ ישראליות:'''

מפרספקטיבה זו עובר מילשטיין על התקופה שקדמה להקמת המדינה וסוקר את האירועים אשר הובילו להקמתה או פגעו במימוש הרעיון. כדוגמא לכך מציג מילשטיין את הדיונים [[לונדון|בלונדון]] בין הממשל המנדטורי ונציגי [[הסוכנות היהודית]] בארץ ישראל שהיו ממנהיגי היישוב, עבור לעמדת [[מדינות ערב]], וכן את הרקע של ערביי ארץ ישראל ואת המעורבות של מדינות ערב השכנות בתקופה שקדמה להקמת המדינה. בהתאם מציג הסופר את מסקנתו כי הנהגתו של המופתי מסייעת לתהליך הקמת המדינה, שכן הוא גורם שלילי בהתארגות הישוב הערבי.

'''התארגנות פנים ישראלית:'''

מנקודה זו עובר הסופר לתיאור הכנותיו של [[דוד בן גוריון]] להקמת [[צבא ההגנה לישראל]] בארגון ובחימוש שיתאימו למלחמה הצפויה על הקמת המדינה בה הוא מציג את מהות היחסים עם ארגוני המחתרות [[אצ"ל]] [[לח"י|ולח"י]], בה הוא מציג את פעילות השרותים החשאיים שהיו מרושתים היטב בממשל הבריטי ואצל ערביי ישראל, ובכך הנהלת היישוב מקבלת מראש את רוב המידע שהיה דרוש לה.