הסכמה שבשתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דוד שי העביר את הדף הסכמה בשתיקה לשם הסכמה שבשתיקה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
הסכמה בשתיקה עולה פעמים רבות ביחסים בין מדינות, כאשר בגלל אילוצים שונים מבית ומחוץ מדינה אינה יכולה להצהיר על הסכמה למעשה מסויים, אך היא נמנעת מלפעול נגדו.
==במשפט המקובל==
ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], כאשר צד אחד פועל או מצהיר על זכות מסויימת והצד השני נמנע מלתקוף זכות זאת תוך זמן מסויים, הצד השני מאבד מזכותו מכיוון שרואים אותו כמי שויתר על הזכות והוא מנוע אחר כך מלהעלות טענה נגדית. "הסכמה שבשתיקה" שונה מ"[[שיהוי]]" בכך שהסכמה שבשתיקה נחשבת לויתור מדעת, בעוד השיהוי יכול לנבוע ממחדל של אי עשייה.
מקרה מפורסם של הפעלת עקרון ההסכמה שבשתיקה נפסק בשנת 1990 כאשר [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] קבע שמדינת [[ג'ורג'יה]] ויתרה ל[[דרום קרוליינה]] על אי בנהר סוואנה, שנקבע שתשתייך אליה בחוזה משנת 1789, מאחר שהיא עמדה מנגד כאשר דרום קרוליינה ספחה את האי לשטחה וגבתה מתושביה מס רכוש. בית המשפט קבע ששתיקתה של ג'ורג'יה היתה הסכמה שבשתיקה שהיא אינה יכולה לחזור בה ממנה{{הערה|[https://supreme.justia.com/cases/federal/us/497/376/ Georgia v. South Carolina - 497 U.S. 376 (1990)]}}.
==במשפט העברי==
| |||