הסכמה שבשתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏במשפט המקובל: קישורים פנימיים
שורה 6:
ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], כאשר צד אחד פועל או מצהיר על זכות מסוימת והצד השני נמנע מלתקוף זכות זאת תוך זמן מסוים, הצד השני מאבד מזכותו מכיוון שרואים אותו כמי שוויתר על הזכות והוא מנוע אחר כך מלהעלות טענה נגדית. "הסכמה שבשתיקה" שונה מ"[[שיהוי]]" בכך שהסכמה שבשתיקה נחשבת לוויתור מדעת, בעוד השיהוי יכול לנבוע ממחדל של אי עשייה.
 
מקרה מפורסם של הפעלת עקרון ההסכמה שבשתיקה נפסק בשנת 1990 כאשר [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] קבע שמדינת [[ג'ורג'יה]] ויתרה ל[[דרום קרוליינה]] על [[אי]] בנהר [[סוואנה (נהר)|סוואנה]], שנקבע שישתייך אליה בחוזה משנת 1789, מאחר שהיא עמדה מנגד כאשר דרום קרוליינה ספחה את האי לשטחה וגבתה מתושביו [[מס רכוש]]. בית המשפט קבע ששתיקתה של ג'ורג'יה הייתה הסכמה שבשתיקה שהיא אינה יכולה לחזור בה ממנה{{הערה|[https://supreme.justia.com/cases/federal/us/497/376/ Georgia v. South Carolina - 497 U.S. 376 (1990)]}}.
 
==במשפט העברי==