מאיר אוירבך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה, הגהה, ניסוח |
||
שורה 33:
בשנת [[תרי"ט]] ([[1859]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]], וקבע את מקום מושבו ב[[ירושלים]]. לדבריו רצה "לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבור וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי ... בחרתי לשבת גלמוד בארבע אמות של הלכה בקודש ". כשהרב [[שמואל סלנט]] היה צריך לנסוע מארץ ישראל, הוא מינה את הרב אוירבך לעמוד במקומו בראש ב[[בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים|בית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים]], ולאחר חזרתו של רבי שמואל, השאירו בתפקידו זה. מרץ רב השקיע ביסוד ה[[ישיבה]] "[[ישיבת אוהל יעקב|אהל יעקב]]". הרב מאיר אוירבך היה נשיאו של בית הכנסת בית יעקב שבבית כנסת [[חורבת רבי יהודה החסיד]] אשר בו דרש תדיר, וכן היה נשיא מוסדות [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] ו[[בית החולים ביקור חולים]] שהיה ממייסדיו.
כאשר ביקש למנות [[שוחט]]ים שינהגו לפי מנהגי ה[[רמ"א]], פרצה מחלוקת גדולה עם [[ועד העדה הספרדית בירושלים|העדה הספרדית]], וכנגדו יצא ה[[חכם באשי]]
עם עלותו ל[[ארץ ישראל]] היה עד למחלוקות וסכסוכים בין ה[[כולל (היישוב הישן)|כולל]]ים, המוסדות שקיבלו וחילקו את [[החלוקה|כספי התמיכה]] מ[[יהדות התפוצות|התפוצות]]. ליישוב הסכסוכים ייסד בשנת [[תרכ"ו]] ([[1866]]) את "הוועד הכללי כנסת ישראל" ("ועד כל הכוללים") בירושלים, בהשתתפות הרב [[שמואל סלנט]].
שורה 47:
מיוחסת לו תקנה שלא לנגן ב[[כלי נגינה]] ב[[חתונה|חתונות]] ב[[ירושלים]], כנראה לשם חיזוק גדרי ה[[צניעות (יהדות)|צניעות]]. מאוחר יותר הוסיף [[המהרי"ל דיסקין]] הסבר נוסף לתקנה זו, בשל האבלות על [[חורבן בית המקדש]] שיש להחמיר בה בירושלים שהחורבן ניצב לעיני יהודיה כל העת. תקנה זו תוקנה לאחר התפרצות [[כולרה]] ומחלות נוספות בירושלים שבהן נספו רבים מאנשי היישוב ובהם רבנים ודמויות ציבוריות אחרות, בהם: הרב [[משה יהודה לייב מקוטנא]], הרב [[נחום שאדיקר]] והרב [[יוסף זונדל מסלנט]], והרבנים אליהו ריבלין ו[[יהוסף שוורץ]]; הסמיכות הביאה להתפתחות אגדה עממית לפיה אסר הרב אוירבך את השימוש בכלי נגינה בחתונות לאחר [[שאלת חלום]] שערך בעקבות המגפה{{הערה|על התפתחות האגדה, פרי עטו של [[מנחם גרליץ|מ. ג־ץ]] בספרו '''ירושלים של מעלה''', ועל טעמי התקנה המקוריים, ראו: [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=707 סיפורים וגלגוליהם: אדמור מוהר"ש והכליזמר מירושלים], ו{{HebrewBooks|טוביה פריינד|'''תקנת עיה"ק ירושלים ת"ו'''|13564|[[קובץ בית אהרן וישראל]], גליון ס"ה, סיון-תמוז תשנ"ו. הערה 33|עמוד=106}}.}}.
הרב אוירבך נפטר בירושלים בה' באייר [[תרל"ח]] ונקבר בהר הזיתים.
על שמו נקרא רחוב אמרי בינה בשכונת [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]] בירושלים.
תלמידיו היו ממייסדי [[פתח תקווה]]. נכדו היה הרב [[מנחם נתן נטע אוירבך]] בעל '''אורח נאמן''' מראשי [[תנועת המזרחי|המזרחי]] בירושלים.
| |||