ליטאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
מ ←‏היסטוריה: תיקון קישור פנימי ותיקון המשפט
שורה 25:
[[שפות בלטיות מזרחיות|השפות הבלטיות המזרחיות]] נפרדו מאלו המערביות (או, ייתכן, מן השפה הפרוטו-בלטית) בין [[400]] לבין [[600]] לספירה. הפירוד בין הליטאית ללטבית החל לאחר שנת [[800]], לאחר תקופה ארוכה שבה התקיימו כשפה אחת עם שני [[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] שונים. ניבי-מעבר התקיימו לפחות עד המאות ה־14 או ה־15, ואולי אף עד המאה ה־17. כיבוש שטחה של [[לטביה]] בידי אבירים [[גרמניה|גרמניים]], שהתחולל במאה ה־13, תרם רבות להתפתחותן הנפרדת של השפות.
 
הטקסט הליטאי הקדום ביותר הידוע הוא תרגום של [[ספר מזמורים]] משנת [[1545]]. ספרים מודפסים קיימים כבר משנת [[1547]], אך רמת ה[[אוריינות]] בקרב העם הליטאי הייתה נמוכה עד המאה ה־18 וספרים לא היו נפוצים. ב־[[1864]], בעקבות "[[מרידתמרד ינואר]]" הכושלתהכושל, שבהשבו התקוממו ליטאמיעוטים לאומיים, פולניים, ליטאיים ואחרים, בליטא, [[לטביה]] ו[[בלארוס]] נגד שלטונה של [[רוסיה]], הטיל [[מיכאיל ניקולאיביץ' מוראביוב]], המושל הכללי של ליטא, איסור מוחלט על שימוש בשפה הליטאית. ספרים בליטאית הודפסו מעבר לגבול, ב[[פרוסיה המזרחית]] וב[[ארצות הברית]]. הטקסטים הללו הוברחו למדינה, למרות עונשי מאסר כבדים, ועזרו ללבות את הרגש הלאומי עד להסרתו של האיסור בשנת [[1904]].
 
ליטאית שימשה שפתה הרשמית של ליטא מאז [[1918]]. בזמן השלטון ה[[ברית המועצות|סובייטי]] היא שימשה בעניינים רשמיים לצד ה[[רוסית]], שקיבלה עדיפות כשפתה הרשמית של ברית המועצות.