נגישות – הבדלי גרסאות

בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] ה[[מעצב]]ים התייחסו אל המשתמשים ב[[מוצר]]ים באופן שבלוני ונטו להתעלם מהייחודיות בהעדפות ובצרכים של כל פרט ופרט. בספר "טכנולוגיה מסייעת: התאמת פריט ללקוח למען שיקום מוצלח" (2002, בעריכת מרסייה שרר){{הערה|Assistive Technology: Matching Device and Consumer for Successful Rehabilitation by Marcia J. Scherer (2002)‎}} טוענים מנדלסון ופוקס כי {{ציטוטון|את התקופה שבין [[מלחמת העולם השנייה]] לבין [[1970]] לערך, ניתן לאפיין כתקופת הטכנולוגיה המרוכזת בעצמה.}} זאת להבדיל מטכנולוגיה המתוכננת בהתאם לרעיון [[הלקוח במרכז]]. הם מנמקים את טענתם כך:

חוק הנגישות הבולט ביותר שחוקק בארצות הברית היה{{הערה|[[:en:Americans with Disabilities Act of 1990|Americans with Disabilities Act of 1990]], באתר ויקיפדיה באנגלית}}Americans with Disabilities Act of 1990. [[ג'ורג' בוש האב]] שהיה נשיא ארצות הברית באותה תקופה, הודיע כי הוא עומד להטיל [[וטו]] על החוק וכתוצאה מכך מפגינים נכים צרו והשתלטו על בנייני ממשל רבים ברחבי ארצות הברית. תחנות הטלוויזיה בארצות הברית וברחבי העולם שידרו את תמונותיהם של מפגינים הנוטשים את כיסאות הגלגלים שלהם וזוחלים במעלה מדרגות [[הבית הלבן]] בניסיונות חוזרים ונשנים להשתלט גם עליו{{הערה|[http://www.disabilitymuseum.org/lib/stills/492card.htm Collection: Visuals - Catalog Card],‎{{ש}}[http://web.archive.org/web/20051122034050/http://www.aliciapatterson.org/APF1303/Shapiro/Shapiro.html Climbing Society’s Mountains--The Disability Rights Movement Arrives]}}.

בסוף שנת [[2006]] פרסם ארגון האומות המאוחדות אמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות‏‏מוגבלויות{{הערה|‏[http://www.un.org/disabilities/convention/convention.shtml על אודות האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות], באתר [[האומות המאוחדות|האו"ם]]‏}}, ובאנגלית Convention on the Rights of Persons with Disabilities או בראשי תיבות "CRPD". גם ישראל חתמה על אמנה זו, בחודש מרץ 2007, אך נכון לשנת [[2008]] טרם אישרה אותה.

* [[שופט]]ים הדנים ב[[תביעה (משפט בישראל)|תביעות]] לשוויון הזדמנויות עשויים להחליט אם התאמה מסוימת היא סבירה ואפילו לקבוע תקדימים בנושא. לדוגמה, שופט עשויי לקבוע שאין לפטר עובד שהפך לנכה כל זמן שהנגשת סביבת עבודתו עולה למעסיק פחות מאחוז מסוים מהרווח שהחברה מפיקה מעבודתו של עובד זה{{הערה|Ruth O'brien, Crippled Justice: THE HISTORY OF MODERN DISABILITY POLICY IN THE WORKPLACE (2001)‎}}.

'''טכנולוגיה מסייעת''' היא תחום ידע ב[[טכנולוגיה]], העוסק בקבוצת מכשירים לשיפור התפקוד של [[אנשים עם מוגבלות]] ובידע הנלווה למכשירים אלה. '''מכשור טכנולוגיה מסייעת''' מוגדר על פי רוב כמכשור המסייע רק לאנשים עם מוגבלויות ושעצם השימוש בו אינו מקטין את התלות בו‏‏בו (‏טכנולוגיהטכנולוגיה שהשימוש בה כן מקטין את התלות בה קרויה לרוב "טכנולוגיה שיקומית"){{הערה|{{משמאל לימין|‎AlbertAlbert Cook and Janice Polgar, [http://www.elsevier.com/wps/find/bookdescription.cws_home/712513/description#description Cook and Hussey's Assistive Technologies], MOSBY, 2007 - תוכן עניינים והסברים}}}}. הידע הנלווה למכשור זה קשור בדרך ייצורו, אספקתו, אסטרטגיות שימוש בו, התאמתו למשתמש, הדרכת השימוש בו, מדידת התועלת שהוא מביא, דרכי המימון שלו וכיוצא בזה. ספקים רבים של טכנולוגיה מסייעת, כגון [[אופטומטריסט]] ומרכיב [[תותב]]ות, נחשבים לבעלי [[מקצוע פרא-רפואי]].

מקליד סיכומי שיעור סימולטני נעזר לרוב במחשב עם [[מקרן]] המאפשר לתלמיד לקויי השמיעה לקרוא את דברי המורה בזמן אמת. עותק סיכום השיעור של המקליד הסימולטני יכול להינתן, אחרי השיעור גם לתלמידים בעלי לקויות שונות, שמתקשים לסכם את השיעור בזמן אמת. תלמידים אלה עשויים להיות בעלי לקות בגפיים העליונות, בעלי [[דיסגרפיה]] או בעלי לקות קשב וריכוז{{הערה|1=עדו בן צבי, [http://web.archive.org/web/20100812034547/http://www.adhdindex.co.il/Contents/Contents.asp?id=42 כיצד למדתי להקליט הרצאות?, באתר [http://www.adhdindex.co.il/Default.aspx קשב ADHD]}}{{הערה|1=עדו בן צבי, [http://www.adhdindex.co.il/frmPageContent.aspx?articleID=434 כיצד להיעזר בטכנולוגיה כדי להיות סטודנט טוב למרות לקות ריכוז?], באתר [http://www.adhdindex.co.il/Default.aspx קשב ADHD], ‏66 במאי 2012}}.